הנפילה (קאמי)
ספר מאת אלבר קאמי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הנפילה (בצרפתית: La Chute) הוא רומן פילוסופי קצר של הסופר הצרפתי אלבר קאמי, אשר יצא לאור בשנת 1956. זהו הרומן הבדיוני האחרון שקאמי השלים בחייו. הספר הוא מונולוג בעל כמה חלקים, אותו הגיבור, ז'אן בטיסט קלמנס, מספר לזר שפגש זה עתה בבר באמסטרדם. אותו זר הוא צרפתי שהגיע גם הוא לעיר וז'אן בטיסט פונה אליו כ"בן ארצו". הוא מגולל באוזניו את סיפור חייו כעורך דין פריזאי מצליח שהפך ל"שופט בעל תשובה", אדם עשיר ומכובד שחווה התמוטטות, נפילה, וכעת נותר לו להביט על טעויות העבר ולהרהר במשמעותן. הספר חג סביב מונחים פילוסופיים כגון - חירות ובדידות, זרות, מצבו של האדם בעידן המודרני, משמעות ואמת[1]. הפילוסוף והסופר ז'אן-פול סארטר כתב על הספר: "זהו הספר הכי טוב והכי פחות מובן של קאמי".
עטיפת הספר | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אלבר קאמי |
שפת המקור | צרפתית |
סוגה | רומן |
מקום התרחשות | אמסטרדם, פריז |
הוצאה | |
הוצאה | הוצאת גלימאר |
מקום הוצאה | פריז |
תאריך הוצאה | 1956 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
תאריך |
1959 (צבי ארד) 2014 (עמנואל פינטו) |
תרגום | כן |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | 978-0-394-70223-0 |
הספר תורגם פעמיים לעברית. בשנת 1959 על ידי המתרגם צבי ארד, ובשנת 2014 על ידי המתרגם עמנואל פינטו. שני התרגומים פורסמו בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
הספר עובד להצגת יחיד על ידי השחקן והבמאי ניקו ניתאי והיא הועלתה מעל 3,600 פעמים[2].