העיקרים של קוך
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
העיקרים של קוך הם ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. העיקרים גובשו על ידי רוברט קוך ופרדריך לפלר בשנת 1884 ופורסמו על ידי קוך בשנת 1890. קוך עצמו השתמש בעיקרים להסביר את האטיולוגיה של הגחלת והשחפת.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 גובשה גרסה מולקולרית לעיקרים של קוך, לביסוס מידת הוויראליות של גנים מיקרוביאליים.[1]