העיר הלבנה
מרקם עירוני היסטורי בתל אביב / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות – הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה – ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים בלב תל אביב, בין הרחובות אבן גבירול ודרך בגין במזרח, רחובות אלנבי והרכבת בדרום (לאורך שדרות רוטשילד), נחל הירקון בצפון והים במערב. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל אביב הם אתר מורשת עולמית[1]. מהנדס העיר בתקופת הקמתה של "העיר הלבנה" היה יעקב בן-סירה, ויש הרואים בו בעל השפעה חשובה למעבר לסגנון הבינלאומי.
ערך זה עוסק במרקם עירוני היסטורי בתל אביב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו העיר הלבנה (פירושונים).
עובדות מהירות מדינה, אתר מורשת עולמית ...
כיכר צינה דיזנגוף המקורית, סוף שנות ה-30 | |||||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
מידע כללי | |||||||||
אזור השימור | |||||||||
אזור גאוגרפי | תל אביב | ||||||||
טווח תאריכים | משנות ה-30 במאה ה-20 עד 1948 | ||||||||
מבנים עיקריים | מוזיאון הבאוהאוס, מעונות עובדים | ||||||||
קואורדינטות | 32°04′40″N 34°46′26″E |
סגירה