הפארק הלאומי ילוסטון
שוכן במדינות ויומינג, איידהו ומונטנה. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפארק הלאומי ילוסטון (באנגלית: Yellowstone National Park) הוא פארק לאומי של ארצות הברית, השוכן במדינות ויומינג, מונטנה ואיידהו שבצפון־מערב ארצות הברית, והוא חלק מרכס הרי הרוקי. הפארק הוקם ב־1 במרץ 1872, והיה הפארק הלאומי הראשון בעולם. הפארק מפורסם בזכות המגוון הביולוגי והמאפיינים הגאותרמיים שלו, ובמיוחד הגייזר אולד פיית'פול, הנחשב לאחד המקומות הפופולריים ביותר בפארק.[3]
גייזר אולד פיית'פול | |||||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
מידע כללי | |||||||||
על שם | ילוסטון | ||||||||
תאריך הקמה | 1 במרץ 1872 | ||||||||
מבקרים בשנה | 4,116,524 (נכון ל־2017[1]) | ||||||||
גוף מנהל | שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית | ||||||||
נתונים ומידות | |||||||||
שטח | 8,983[2] קמ"ר | ||||||||
מיקום | |||||||||
מדינה | ויומינג, מונטנה ואיידהו, ארצות הברית | ||||||||
מיקום | ויומינג, איידהו, מונטנה | ||||||||
קואורדינטות | 44°36′0″N 110°30′0″W | ||||||||
www.nps.gov/yell | |||||||||
(למפת ארצות הברית מוגדלת) (למפת ארצות הברית רגילה) (למפת ויומינג רגילה) | |||||||||
בסביבת הפארק הלאומי יושבת אוכלוסייה אנושית כבר כ-11,000 שנים. המחקר השיטתי של ילוסטון החל בשנות ה־60 של המאה ה־19, כאשר קודם לכן המבקרים היחידים במקום היו אנשי ההרים המקומיים. צבא ארצות הברית מונה לפקח על הפארק לאחר הקמתו, וב־1917 עבר ניהולו לידי שירות הפארקים הלאומיים, שהוקם שנה אחת קודם לכן. מאות מבנים זכו להגנה חוקתית בזכות חשיבותם ההיסטורית והאדריכלית, ובמחקרים השונים שנערכו בפארק נבדקו למעלה מ־1,000 אתרים ארכאולוגיים.
שטחו של הפארק הוא 8,983 קילומטרים רבועים, ונמצאים בו אגמים, קניונים, נהרות ורכסי הרים. אגם ילוסטון הוא מהאגמים הגבוהים באמריקה הצפונית. הוא נמצא במרכז קלדרת ילוסטון, שהיא הקלדרה הגדולה ביותר ביבשת אמריקה. לקלדרה יש היסטוריה של פעילות געשית, ובמהלך שני מיליוני השנים האחרונות היא התפרצה מספר פעמים בעוצמה רבה. כמחצית מהאתרים הגאותרמיים של כדור הארץ נמצאים בילוסטון, בעיקר כתוצאה מפעילות געשית מתמשכת.[4] קילוחי לבה וגושי סלעים הנוצרים לאחר התפרצויות מכסים את רוב שטח הפארק. הפארק הוא מוקדה של המערכת האקולוגית ילוסטון רבתי, שהיא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר ששרדה כמעט ללא שינוי בחצי הכדור הצפוני הממוזג.[5] ב-1978 הכיר ארגון אונסק"ו בפארק הלאומי ילוסטון כאתר מורשת עולמית.
בפארק תועדו מאות מינים של יונקים, דגים וזוחלים, כולל כמה מינים המצויים בסכנת הכחדה. ביערות הגדולים ובאזורי הדשא מתקיים מגוון נרחב של צמחים. בפארק ניתן למצוא דובי גריזלי, זאבים, ועדרי בר של ביזון אמריקאי ואייל קנדי. בכל שנה פורצות מספר שריפות ביערות הפארק, ובשרפת היער הגדולה של 1988 נשרף כשליש משטח הפארק. בילוסטון יש מספר אתרי בילוי שבהם ניתן לערוך טיולים, להקים מחנות, לשוט, לדוג ולצפות בנוף. ניתן להגיע לאזורים הגאותרמיים העיקריים, לאגמים ולמפלי המים באמצעות דרכים סלולות.
בשל ייחודיות הפארק ויופיו, מבקרים בו מיליוני תיירים מדי שנה. פארק ילוסטון נמצא כ־5 קילומטרים מהפארק הלאומי גרנד טיטון, והמטרופולין הקרוב אליו ביותר הוא סולט לייק סיטי, במרחק של 515 קילומטרים.