הפרעה סומטופורמית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפרעה סומטופורמית (Somatic Symptom Disorder) היא הפרעה נפשית המאופיינת בתסמינים גופניים המצביעים על בעיה פיזיולוגית, אך לא קיים מצב רפואי או ממצא פתולוגי גופני בבדיקות רפואיות שיכול להסביר תסמינים אלו או שהממצא הגופני לא תואם את הדיווח. ההפרעה הסומטופורמית היא סוג של הפרעה פסיכוגנית, כלומר מקורה פסיכולוגי וגם פיזיולוגי[1].
תחום | פסיכיאטריה |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 294908 |
MeSH | D013001 |
סיווגים | |
DSM-5 | 9.1-9.6 |
ICD-10 | F45.0-F45.9 |
ICD-11 | 6C20 |
אנשים עם הפרעה סומטופורמית מתאפיינים בתחושת מצוקה ודחק משמעותית, מכיוון שהרופאים אינם מוצאים סיבה רפואית ברורה לתסמינים הגופניים שלהם, והדבר מגביר את תחושותיהם כי מדובר במחלה חמורה.
מדובר בקבוצת חולים הסובלים ממצב רפואי תפקודי אשר משולבים בו גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. בקרב חולים אלו ישנו פער משמעותי בין המצב הפיזיולוגי הצפוי לפי מדדים אובייקטיביים שונים, לבין המצב התפקודי בפועל (במונחי תנועה, תחושה, כאב וכו') שכן נראה כי גורמים פסיכולוגיים שונים קשורים למצב המתואר [2]. ההפרעה גורמת לרוב לפגיעה משמעותית וכרונית בתפקוד בכל תחומי החיים ומטילה עול כלכלי משמעותי על המערכת הרפואית או הפסיכיאטרית בחיפושם המתמשך של החולים אחר בדיקות וטיפולים [3]. חולים אלו 'זוכים' לרוב בכותרת כוללנית מצד הצוות הרב מקצועי המטפל בהם ('קונברסיבים', 'פונקציונליים') ונוטים להתייחס אליהם בהכללה כמחמירים את מצבם בכוונה ומתוך מודעות.
עם זאת, המידע הנוגע לסיבות למחלות סומטופורמיות לוקה בחסר כמו גם תחום המחקר.