הפרעת גוף דיסמורפית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפרעת גוף דיסמורפית (בעבר כונתה גם הפרעת גוף דיסמורפופובית או הפרעה בדימוי הגוף. באנגלית: Body dysmorphic disorder, BDD) היא הפרעה מקטגוריות ההפרעות הטורדניות כפייתיות והקשורות אליה, שהסובלים ממנה מוטרדים בצורה מופרזת ממאפיינים בהופעתם החיצונית שהם תופסים כפגמים, דבר הגורם להם מצוקה עזה או פוגע בתפקודם בתחומי חיים שונים, כמו תעסוקה או חיי חברה. בחלק מהמקרים הפגם הוא מינורי, פגם קטן שאחרים אינם מייחסים לו חשיבות, ובמקרים אחרים הפגם אינו קיים ורק האדם הסובל מההפרעה רואה אותו. אנשים עם הפרעת גוף דיסמורפית חושבים שהפגם לכאורה פוגע בצורה ניכרת בהופעתם החיצונית, וחלקם תופסים עצמם כמעוותים או מחרידים עד שהם נמנעים מקשר עם אנשים, מחשש שילעגו להם או ישפילו אותם. בניגוד לתפיסה העצמית שלהם, בפועל מראם החיצוני הוא נורמלי או אף אטרקטיבי.[1]
"האם זה אני?" - איור של אדם בעל הפרעה בדימוי הגוף, מסתכל במראה ורואה תמונה מעוותת של עצמו | |
תחום | בריאות הנפש |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 291182 |
MeSH | D057215 |
סיווגים | |
DSM-5 | 300.7 |
ICD-10 | F45.22 |
ICD-11 | 6B21 |
דווקא מראה אטרקטיבי לעיתים הוא זה שגורם להפרעה לפרוץ מכיוון שאנשים אטרקטיביים מקבלים יותר מחמאות על המראה והם מרגישים שבוחנים אותם בדקדוק, מה שגורם עם השנים למתן תשומת לב גבוהה יותר למראה חיצוני.
רוב רובם של מטופלים אלו תרים אחר התערבות קוסמטית ואף מצליחים להשיגה אף על פי שהפרעה זו מוגדרת כהתווית נגד לביצוע פרוצדורות קוסמטיות. שביעות הרצון שלהם מהתערבויות אלו היא בדרך כלל נמוכה, ולעיתים קרובות מובילה לעוד ועוד התערבויות. היות ש-BDD בעיקרה היא בעיה בדימוי הגוף ולא בגוף עצמו, הניתוחים אינם באמת משפרים את מצב המטופלים ואף מחמירים אותו אצל כ-95% מהמטופלים הלוקים בהפרעה.