הרפורמה המשפטית בישראל (2023)
תוכנית ממשלתית לביצוע שינויים במערכת המשפט בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרפורמה המשפטית או המהפכה המשפטית היא יוזמת חקיקה שקידמה ממשלת ישראל השלושים ושבע לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל.
את התוכנית הציג שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין, בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.[1] בין השינויים בתוכנית המקורית נכללו אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים, ביטול עילת הסבירות, הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[2][3] התוכנית הוצגה ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע.
כנגד החקיקה עלתה תנועת מחאה נרחבת, המבקרת בחריפות את מהלכי הרפורמה. רבים מן המוחים רואים בחקיקה ניסיון "הפיכה משטרית", וטוענים כי מטרת התוכנית הנה ביטול אופייה של מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית.[4][5][6]
ב-23 במרץ 2023 אושר בכנסת חוק הנבצרות שיש שרואים בו חלק מרפורמה זו. ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ראשי המשק, ההסתדרות החדשה וועד רשות שדות התעופה, הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן מול האופוזיציה בבית הנשיא. ביוני 2023, בעקבות אי הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה לגבי בחירת נציגי הוועדה לבחירת שופטים, הופסקו השיחות בבית הנשיא, ומהלכי החקיקה של הרפורמה התחדשו. ב-24 ביולי 2023 אושר בכנסת החוק לצמצום עילת הסבירות. לאחר שהוגשו עתירות נגד החוק, ב-1 בינואר 2024 פסל בית המשפט העליון את החוק ברוב של 8 מתוך 15 בטענה שהכנסת השתמשה לרעה בסמכות המכוננת בחקיקה זו, כיון שלדבריו חקיקה זו חותרת נגד היסודות הדמוקרטיים של המדינה. ב-3 בינואר 2024 בית המשפט העליון קבע ברוב של 6 מתוך 11 כי תוקפו של חוק הנבצרות יידחה לכנסת הבאה משום שהחוק בתחולתו המיידית הינו חוק פרסונלי ונועד לשרת תכלית פרסונלית מובהקת.