השקיה בטפטוף
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השקיה בטפטוף היא שיטת השקיה שפותחה בישראל, המשחררת מים בטפטוף איטי לשורשי הצמחים, בין אם מעל פני הקרקע או ישירות לאזור השורשים מתחת לפני הקרקע (השקיה תת-קרקעית). המטרה היא לספק את המים ישירות לאזור השורשים ולמזער את ההתאיידות. כבר בזמנים קדומים נעשה שימוש בהשקיה בטפטוף באמצעות כדי חרס שמולאו במים, הוטמנו בקרקע ושחררו את המים באיטיות לקרקע דרך נקבוביות כלי החרס. שימוש בשיטות דומות נעשה בחממות באירופה באמצע המאה ה-20.