התנהגות אנטי-חברתית
התנהגויות הפוגעות בזולת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התנהגות אנטי-חברתית או התנהגויות אנטי-חברתיות הן אלו שגורמות נזק פיזי או נפשי לאחר או לרכושו והתנהגות זו יכולה להיות מלווה בעבירה על חוקים פלילים ויכולה להיות ללא מעבר על חוקים בצורה גלויה, וללא אופי פלילי, לפיכך הגדרה זו כוללת גם את ההתנהגויות התוקפניות וגם את ההתנהגויות של מרמה ורמאות.[3] המשותף הוא ההנחה הבסיסית כי התנהגות אנטי-חברתית היא התנהגות הנוגדת את נורמות ההתנהגות המקובלות בציבור, או מפרות את ביטחונם האישי של אחרים.[3] להתנהגות אנטי-חברתית יכולים להיות ביטויים שונים, שכוללים, אך לא מוגבלים לתוקפנות מכוונת, כמו גם לתוקפנות תגובתית, ועוינות גלויה או סמויה.[3][4] ההתנהגות בדרך כלל מתעצבת ונלמדת באמצעות אינטראקציה חברתית של היחיד בתוך המשפחה, הקהילה או המסגרת הלימודית. למידה זו כוללת רכישת מיומנויות פשיעה, הכרת המניעים והרצונות הגורמים לפשיעה וכן את הטיעונים וההסברים ההגיוניים להצדקת פעולות אלה. ההתנהגות משפיעה על המזג של הילד, יכולותיו הקוגניטיביות, על המעורבות החברתית של ילדים עם בני גילם, למעורבות עם דמויות שליליות, ופוגעת ביכולת לפתור בעיות.[4]
כאשר ההתנהגות היא עקבית, מתמשכת, לא מסתגלת, וגורמת לליקוי תפקודי משמעותי היא עשויה להיות מאובחנת כהפרעת אישיות אנטיסוציאלית או פסיכופתיה, אך התנהגות אנטי-חברתית אינה מוגבלת להקשרים אלה בלבד. ההתנהגות גם נקשרת למגוון גורמים משפחתיים, גורמים חברתיים-כלכליים, לחץ מצד קבוצת השווים, גורמים הקשורים בשכונת המגורים, גורמים הקשורים בבית הספר, וגורמים אישיים.[4]