התנהגות פסיבית-אגרסיבית
חוסר משמעותי בביטויי כעס ישירים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התנהגות פסיבית-אגרסיבית (באנגלית: Passive-aggressive behavior; על פי האקדמיה ללשון העברית: התנהגות תוקפנית-סבילה[1]) משמעותה חוסר משמעותי בביטויי כעס ישירים. במקום לכעוס באופן ישיר, אדם יבטא את כעסו בשתקנות, עקשנות, סרבנות, ולעיתים בצורות של דחייה וחוסר יעילות קיצוני והתנגדות פסיבית לציות להנחיות של סמכות, במצבים בין-אישיים או מקצועיים; או אי-ביצוע מתמשך של משימות שתחת אחריותו (המפורשת או הנרמזת) של אותו אדם. לדוגמה, כאשר אדם פסיבי-אגרסיבי נדרש ללכת לאירוע (למשל מסיבה) שאינו מעוניין להשתתף בו, הוא יזדקק לזמן רב להתארגן, עד כדי כך שהאירוע יהיה לקראת סיום כאשר הוא יגיע אליו. השארת פתקים או הודעות, כדרך להימנעות מוויכוח או עימות, היא גם סמן של התנהגות פסיבית-אגרסיבית.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |