ועידת הלסינגפורס
ועידה ציונית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ועידת הלסינגפורס היא ועידה ציונית, שנערכה בהלסינקי בשנת 1906[1]. במסגרת הוועידה, נתקבלו החלטות מפורשות על פעולת ההסתדרות הציונית לארצותיה השונות, לשיפור מעמדן של הקהילות היהודיות בפזורה, והבטחת הזכויות של היהודים בארצות השונות. „הלסינגפורס״ הוא שמה השוודי של הלסינקי.
בתגובה למאבק הפוליטי המחמיר ברוסיה, שבא לביטוי במהפכת 1905 ובפרעות ביהודים, למשל פוגרום באודסה והפוגרום השני בקישינב, הוחלט על כינוס הוועידה השלישית של 'ציוני רוסיה', שתמכו לאורך כל הדרך בכך שהתנועה הציונית תטפל גם ב'עבודת ההווה' (המדיניות הארצית), קרי חיי היהודים בהווה - בגולה, ולא רק בתכנון העתיד בארץ ישראל. ממארגני הוועידה ומנסח החלטותיה היה זאב ז'בוטינסקי, המכתיר בזיכרונותיו את הוועידה 'פסגת נעורי הציוניים'[2], בראש הוועידה ישב ד"ר יחיאל צ'לנוב. במקביל לוועידת ציוני רוסיה התכנסה ב-1906 בקרקוב ועידת קרקוב של ציוני האימפריה האוסטרו-הונגרית[3].