זלמן רונקיל
רב וראש ישיבה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי שלמה זלמן רונקיל (או רונקֶל; נפטר בח' בחשוון, בין השנים ה'קע"א-ה'קפ"ז 1410–1426[1]) היה רב ראש ישיבה ומקובל מגדולי רבני יהדות אשכנז במפנה המאה ה-15, רבן של מגנצא וורמיזא ורבו של מהר"י וייל.
ערך זה עוסק ברב אשכנזי בתקופת הראשונים. אם התכוונתם לרב בקראקא בתקופת הרמ"א, ראו זלמן רונקיל (השני).
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (מהרי"ל) חי בזמנו במגנצא והתמנה בה כרב עוד בחייו, בדרשת שבת הגדול שלו, נהג ליטול רשות בתחילת הדרשה מרבי זלמן רונקיל מפני כבודו.
פסקי הלכה ודיונים הלכתיים שלו, הובאו בכתבי בני דורו והדור שלאחריו, כמו תלמידו מהר"י וייל[2], מהרי"ל[3], מהר"י ברונא[4] ומהר"ם מינץ[5]. מקובל לייחס לו את הספר "חתן דמים" (פראג שס"ה), הכולל פירושים קבליים לתורה בדרך גימטריה, דרשות ומנהגים לברית מילה וטקסי חתונה. הספר הושלם בידי רבי יצחק בן שמשון כ"ץ, אב"ד ניקלשבורג וערים נוספות, וחתנו של מהר"ל מפראג. אולם, יש המייחסים את הספר לרבי זלמן רונקיל השני.[6]