חארכי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חארכּי או חרכּי (בצרפתית: harki ומבטאים "ארקי"; בערבית:חרכי - حركي, במובן של "קבוצת לוחמים או מתנדבים", מהמילה הערבית حركة' "תנועה") היה שם כללי לאלג'ראי ילידי מוסלמי ששירת כלוחם בעל חוזה זמני בכוחות נספחים לצבא הצרפתי בימי מלחמת אלג'יריה (1962-1954). במאבק נגד החזית לשחרור הלאומי של אלג'יריה לכיבוש הקולוניאלי הצרפתי. המילה משמשת גם לציון כל אותם האלג'יראים המוסלמים שתמכו בצרפת בימי מלחמת אלג'יריה.[1] לחארכים לא היה מעמד של אנשי צבא. הם היו מאורגנים ביחידות ניידות מאוד המכונות "חארכה" - כ-70 במספרן - שנועדו תחילה להגנת הכפרים ומאוחר יותר היו מעין סיירות התקפיות תחת אחראיותם של קצינים צרפתים. רוב החארכים יצאו מאזורי אורס וקביליה שבהם התרחשה גם מירב הפעילות של החזית לשחרור לאומי.[2] מניעיהם היו מגוונים. ה"חארקי" נחשבים בחברה האלג'יראית לבוגדים ועל אף שביתת הנשק וסעיפי החנינה שנקבעו בהסכמי אוויאן אלפים רבים מתוכם נרצחו במעשי נקם.[3] צרפת התחייבה לקבל אחרי המלחמה את כל החארכים ומשפחותיהם אבל חזרה בה מכך בעקבות הסכמי אוויאן. אחרי שאלג'יריה השיגה את עצמאותה כ-90,000 "חארכים" וקרוביהם עזבו את ארצם וקיבלו מקלט בצרפת. [4] המונח שימש בצרפת ככינוי לילידים האלג'יראים המוסלמים שהעדיפו בעקבות נסיגת צרפת מאלג'יריה להימלט לצרפת ולצאצאיהם. ה"חארכים" מהווים בצרפת קבוצת מיעוט מיוחדת, ממוצא אלג'יראי הנבדלת ממתיישבים הנוצרים דוברי צרפתית (פייה נואר) וההודים האלג'יראים שנמלטו באותן השנים מאלג'יריה לצרפת ונבדלת גם משאר המהגרים האלג'יראים שהגיעו במהלך השנים לצרפת מסיבות כלכליות, פוליטיות ואחרות.
ערך מחפש מקורות | |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
צרפת הרשמית ניסתה להימנע מהתיישבותם המסיבית של החארכים על שטחה. גלי הפליטים הראשונים נשלחו למחנות הסגר וסבלו מעוינות גזענית. בסביבות שנת 2012 החארכים וצאצאיהם מעל גיל 18 מנו בצרפת בין 500,000 ל-800,000 אנשים. לפי חוק צרפתי מ-9 בדצמבר 1974 החארכים בדומה למשתתפים אחרים בכוחות הנספחים לצבא הצרפתי זכו להכרה כ"חיילים צרפתים לשעבר" בתנאי שהם מתגוררים בצרפת. בהמשך הוכרו במעמד זה גם אלה מקרב החארכים החיים באלג'יריה אחרי 23 ביולי 2010.
בשנת 2001 נשיא צרפת ז'אק שיראק קבע את התאריך 25 בספטמבר כיום הכרה לאומית המוקדש לחארכים. ב-14 באפריל 2012 הנשיא ניקולא סרקוזי הודה באופן פומבי באחראיות ההיסטורית של צרפת לנטישת הווטרנים החארכים שלחמו לצידה של צרפת. נשיא אלג'יריה, עבד אל-עזיז בותפליקה הצהיר בשנת 2005 ש"ילדי החארכים אינם אחראים למעשי הוריהם". עם זאת, חוקי אלג'יריה מונעים מצאצאי החארכים למלא תפקידים מסוימים, בעיקר פוליטיים.
בספטמבר 2021 התנצל עמנואל מקרון בפני החארכים והכריז על חוק "הכרה ופיצוי".[5]