חולין (הלכה)
מאכל שאינו קדוש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכה היהודית, מאכל בסטטוס חוּלִין (צורת ריבוי של "חול") הוא מאכל שאינו קדוש, כלומר תבואה שאיננה תרומה, או בשר שאיננו קודש. כמו כן משמש שם זה לציון תבואה או פירות שהפרישו מהם תרומות ומעשרות, והם אינם טבל. מכיוון שמושג זה מבטא מעין ברירת מחדל של מאכל שלא נעשה בו דבר מיוחד, הוא מוזכר פעמים רבות במשנה ובתלמוד.
המונח משמש בעיקר בתחומים של שלושה סדרים מתוך ששת סדרי המשנה: סדר זרעים - ביחס לתרומות ומעשרות, סדר קדשים - ביחס לקרבנות וקודשים, וסדר טהרות - שכן ההשלכה המעשית של טומאה לעניין איסור אכילה היא רק בקודשים.
משמעות הסטטוס של חולין למעשה, היא שמותר לאכול את המאכל, או להשתמש בו לכל יתר הצרכים, ללא מגבלות נוספות בדיני קודש או טהרה. לעיתים ישנן מצוות אחרות שמגבילות שימושים אחרים. למעשה, בימינו שלא אוכלים תרומות וקודשים, כל דיני הכשרות עוסקים רק בכשרות של חולין.