חורבת פטיש
חורבה גדולה ממזרח לאופקים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חורבת פטיש (בערבית: "ח'רבת פוטיס") היא חורבה גדולה ממזרח לעיר אופקים; שטחה הכולל הוא 1,000 דונם[דרוש מקור].
ערך ללא מקורות | |
מידות | |
---|---|
שטח | 1,000 דונם |
היסטוריה | |
תקופות | התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל |
נבנה | 1894 |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°18′30″N 34°38′16″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
בתקופה הביזנטית, התקיימה בחורבת פטיש עיר ששמה פוטיס (זהו שמה בערבית; בעברית שמה הוא כמו שמו של התל - פטיש[דרושה הבהרה]), שנזכרה גם במפת מידבא שמן המאה ה-6. ממצאים ארכאולוגיים שהתגלו בחורבת פטיש הם כותרות ובסיסים של עמודים, בורות מים עתיקים, פסולת של תנורי צריפה, שרידי מבנה ציבורי, חומת אבן, כתובת גדולה המספרת על אדם שתרם תרומה נכבדת ביותר לבניית כנסייה באזור, ומערכת אגירת מים מרשימה ביותר מן התקופה הביזנטית.
לפני 1948, נמצא באזור הזה כפר בדואי קטן שבו גרו חברי חמולת אל-קודיראת משבט תיאהא. כפר זה נמצא ליד "ואדי פוטיס" לאורך כביש באר שבע-עזה, מקום אסטרטגי בו הקימה המצודה פוטיס ב-1894. תושביו הבדואים רעו כבשים ועיזים וגידלו חיטה, שעורה ואבטיחים.[1] לאחר מבצע אנ-פאר, אחרי אמצע יולי 1948, היה האזור בשליטת צה"ל. התושבים הבדואים נמלטו לכפר אל-מוחרקה ומשם גורשו לרצועת עזה.[2] הכפר הבדואי הנטוש נהרס על ידי צה"ל בספטמבר או אוקטובר 48 מסיבות שנטען כי הן "צבאיות".[3]
בחודש נובמבר 2013 נערכו חפירות ארכאולוגיות באתר ונחשפו שכונת מגורים ושרידי יישוב, כמו גם מספר קברים[4].