חטאת פנימית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חטאת פנימית הוא קורבן חטאת, שדמו נזרק בתוך בניין בית המקדש, ולא על המזבח החיצון כשאר הקרבנות. ישנם מספר קרבנות המוגדרים כחטאת פנימית – שניים מהם קרבים מדי שנה ביום הכיפורים, והאחרים תלויים בחטא. המשותף לכולם הוא שיש בהם ממד ציבורי.
בשונה מכל החטאות, שנאכלות לכהנים עד חצות הלילה שאחרי יום הקרבתן, החטאת הפנימית אינה נאכלת אלא נשרפת בבית הדשן, שנמצא מחוץ לחומת ירושלים, ואליו מוציאים את שאריות האפר מהמזבח. דין זה מבוסס על הפסוק: "וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא ו, כג)[1].