חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חיל ההנדסה של צה"ל נטל חלק מרכזי ומכריע במלחמת יום הכיפורים. מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973 בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל, ונמשכה עד ל-24 באוקטובר 1973. [1] למרות ההפתעה והאבדות הכבדות בהתחלה, הצליח צה"ל להדוף את התקפות האויב, לפגוע קשות בכוחותיו ולהעביר את הלחימה לשטחו הוא. בעקבות התערבות של ארצות הברית, ברית המועצות והאו"ם הסתיימה המלחמה בהפסקת אש שהובילה בחזית הדרומית להסכם השלום עם מצרים ב-1978 ובחזית הצפונית לאזור חיץ עם נוכחות האו"ם (כוח UNDOF) בין ישראל לסוריה, בו השקט נשמר עד היום.
סוג היחידה | חיל ההנדסה |
---|---|
שייכות חיילית | צבא הגנה לישראל |
מדינת מוצא | ישראל ישראל |
מפקדים |
יצחק בן-דב (קהנ"ר), אהרן טנא, משה פלד (חדד) |
יחידת האם | צה"ל |
יחידות משנה | ראו בגוף הערך |
תקופת הפעילות | 6 באוקטובר 1973 – 28 באוקטובר 1973 (3 שבועות ויומיים) |
עימות | מלחמת יום הכיפורים |
גזרת פעילות | כל הגזרות |
קרבות | ראו בגוף הערך, ובעיקר צליחת תעלת סואץ ופריצת הדרך לשיא החרמון |
לחם נגד | צבא מצרים וצבא סוריה |
אמל"ח עיקרי | נגמ"שים, זחל"דים, כלי צמ"ה, גשר הגלילים, תמסחים, דוברות יוניפלוט |
סד"כ | ראו בגוף הערך |
המלחמה התאפיינה בשימוש בטקטיקות ובטכנולוגיות חדשות. כך לדוגמה נעשה בה השימוש המבצעי הראשון בעולם בטיל ים-ים בקרב ימי סדור במהלך קרב לטקיה. חידושים טקטיים אחרים כללו שימוש נרחב בנשק אנטי-טנקי דוגמת טילי נ"ט מסוג סאגר ורקטות נ"ט דוגמת ה-RPG-7, בעיקר על ידי הכוחות הערביים. אמנם כלי נשק אלה היו מוכרים גם לפני המלחמה, אך השימוש המסיבי בנשק זה היה חידוש. גם השימוש הנרחב במערכות נ"מ מתוחכמות היה חדש באזור והצליח לשבש את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי.
המלחמה נפתחה בהפתעה לצד הישראלי שהופתע לחלוטין מהתקיפה ומאיכות הגיסות הערביים. בימים הראשונים ספג צה"ל אבדות קשים: בלוחמים, בטנקים ובמטוסי קרב. חיל ההנדסה עסק אז בהתגוננות, מיקוש, סילוק פצצות והדיפת האויב. בהמשך הלחימה, כאשר כוחות צה"ל החלו להדוף את האויב, הפך תפקידו העיקרי של חיל ההנדסה לסער ופריצה, כאשר השיא היה במבצע אבירי לב - צליחת תעלת סואץ והפלישה לאפריקה, והפריצה לסוריה ולשיא החרמון אחרי כיבוש מחדש של רמת הגולן.
חיל ההנדסה היה אחראי לרגעי המפנה במלחמה:
- כוחות ההנדסה הקימו סוללות וגשרים שאיפשרו את צליחת תעלת סואץ (החל מ-15 באוקטובר 1973). האלוף אריאל שרון פיקד באופן אישי על הדחפורים שפרצו את סוללות העפר ועל מאמצי הגישור. צליחת התעלה הייתה שלב מכריע במלחמה ולמעשה הביאה לכניעת הצבא המצרי על ידי כיתור הארמייה השלישית.
- בחזית הצפונית, מערכת המכשולים שבנה חיל ההנדסה סייעה בבלימת הסורים, וכוחות חה"ן הובילו את הדיפת הסורים תוך פריצת הדרך לכוחות השריון. בחרמון, מפעילי הצמ"ה של חה"ן פרצו דרך למוצב החרמון ודחפור די-9 ישראלי אף הצליח לפרוץ דרך לשיא החרמון (הפסגה הגבוהה ביותר ברכס החרמון) לפני הסורים (בכך הוא נהיה כלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון). את מוצב החרמון כבשו חיילי חטיבת גולני.
במהלך הלחימה ספג החיל אבדות כבדות, אך לוחמיו זכו גם לעיטורים וצל"שים רבים על הגבורה והתושיה שהפגינו במהלך המלחמה.