טכיקרדיה חדרית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טכיקרדיה חדרית (Ventricular tachycardia, או בראשי תיבות VT; לפי מונחי האקדמיה ללשון העברית: אוּץ־לב חדרי[1]) היא טכיקרדיה שמקורה באחד מחדרי הלב, ולא בקשר הגתי-עלייתי אשר באופן נורמלי אחראי על העברת האות החשמלי. באופן כללי, טכיקרדיה מוגדרת כקצב לב העולה על 100 פעימות בדקה. באופן מסורתי, סווגו הפרעות הטכיקרדיה כצרות מכלול QRS (בהן משך ה-QRS הוא פחות מ-0.12 שניות) המאפיינות טכיקרדיה על-חדרית, או כרחבות מכלול, אשר יכולות לנבוע ממקור חדרי (אך גם ממקור על-חדרי). טכיקרדיה חדרית היא מצב רפואי אשר עלול לסכן חיים, היות שהוא יכול להוביל לפרפור חדרים ולמוות לבבי פתאומי.