טרוורה
הר געש בניו זילנד / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הר טָרָוֶורה (Mount Tarawera, במאורית: "רומח שרוף"[2]) הוא הר געש פעיל השוכן במרכז צפון האי הצפוני של ניו זילנד, כ-24 קילומטרים דרומית מזרחית לרוטורואה. טרוורה מתנשא לגובה של 1,111 מטרים מעל פני הים, והיה אחראי לאחד מההתפרצויות הגעשיות הגדולות ביותר בהיסטוריה המודרנית של ניו זילנד. ההר מורכב מסדרה של כיפות לבה ריוליטיות שנבקעו במרכזן בהתפרצות הבזלתית של 1886, שבה נהרגו כ-120 בני אדם. בקעים אלו נמשכים לאורך 17 קילומטרים בכיוון כללי צפון מזרח – דרום מערב.
סדק שנוצר בהתפרצות הר טרוורה ב-1886 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג הר | הר געש פעיל |
גובה | 1,111 מטר |
מדינה | ניו זילנד |
מיקום | האי הצפוני, ניו זילנד |
רכס הרים | החגורה הגעשית של טאופו |
מספר הר געש | =0401-05 (בשיטה הישנה) 241050 (בשיטה החדשה)[1] |
התפרצות אחרונה |
מאי 1981 (ואימנגו) |
קואורדינטות | 38°12′54″S 176°30′59″E |
(למפת ניו זילנד מוגדלת) (למפת ניו זילנד רגילה) | |
ההר הוא חלק מהמרכז הגעשי אוקאטאינה (Okataina Volcanic Centre), שהוא חלק מהחגורה הגעשית של טאופו (Taupo Volcanic Zone). המרכז הגעשי אוקאטאינה בנוי משני מתחמים געשיים המסודרים בקווים מקבילים שכיוונם צפון מזרח–דרום מערב. המתחם הצפוני קרוי מתחם הרוהרו (Haroharo complex), והמתחם הדרומי הוא הר טרוורה. המתחם הגעשי טרוורה מורכב מאחת עשרה כיפות לבה ריוליטיות וקילוחי לבה נלווים. הכיפות העתיקות יותר נוצרו לפני כ-15,000 שנים והצעירה ביותר נוצרה בהתפרצות קאהארואה (Kaharoa eruption ) לפני 800 שנים. בין אחת עשרה כיפות הלבה שבשטח מתחם הר הגעש כלולות כיפת רואווהיה (Ruawahia Dome, הגבוהה ביותר, 1,111 מטרים), כיפת והנגה (Wahanga Dome) וכיפת טרוורה (Tarawera Dome). מערכת הסדקים של טרוורה משתרעת משני חרוטים דקיטים בדרום מערב ועד הר אדג'קומב (Mount Edgecumbe) בצפון מזרח.[1] ההר מוקף בכמה אגמים, שרובם נוצרו או עברו שינוי עקב ההתפרצות של 1886. בין אגמים אלו כלולים אגם טרוורה (Lake Tarawera), אגם רוטומאהנה (Lake Rotomahana), אגם ררווהאקאיטו (Lake Rerewhakaaitu), אגם אוקארקה (Lake Okareka), אגם טיקיטאפו (Lake Tikitapu – "אגם כחול") ואגם רוטוקקאהי (Lake Rotokakahi – "אגם ירוק"). נהר טרוורה יוצא מאגם טרוורה וזורם בכיוון צפון-מזרח על פני המדרון המערבי של ההר.
פעילות געשית עדיין נמשכת באזור הבקע הגעשי ואימנגו (Waimangu Volcanic Rift Valley) מצדו הדרום מערבי של ההר מערב לאגם רוטומאהנה, כולל אגם מחבת הטיגון (Frying Pan Lake), המעיין החם הלוהט ביותר בעולם.