טרקוטה אדריכלית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טרקוטה אדריכלית היא תערובת שרופה של חימר ומים שניתן להשתמש בה ברכיבים לא מבניים, חצי מבניים או מבניים בחלק החיצוני או הפנימי של בניינים.[1] חימר טרקוטה, או כפי שנקרא חרס אשר אינו משמש לייצור כלים, הוא חומר בנייה עתיק המתורגם מלטינית כ"אדמה אפויה". הטרקוטה האדריכלית היא למעשה טרקוטה חזקה יותר ויכולה להיות מעובדת באופן בלתי מזוגג, צבוע, מזוגגת חלקה או מזוגגת. הטרקוטה מורכבת ממארג חימר נבוב ומעובד לאריחים. את האריחים ניתן להתקין באמצעות חומרי מליטה כדוגמת מלט או לתלות בעוגני מתכת. כל האריחים ממולאים חלקית במלט.
בסוף המאה ה-19 הגרסה המזוגגת, כלומר טרקוטה אדריכלית מזוגגת (אנ') הפכה לפופולרית. ניתן להשתמש בטרקוטה יחד עם לבנים, לאזורי נוי; אם מקור החימר זהה ניתן לשלב אותם באופן הרמוני, או אם הם שונים לניגוד. טרקוטה אדריכלית משמשת גם לחיפוי על חומר מבני אחר.