יאגדפנצר 38(t) הצר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היאגדפנצר 38(t) (שמו הרשמי: Jagdpanzer 38(t) Panzerjager 38(t) (7.5cm PaK) Sd.Kfz.138/2) או בכינויו ההֶצר (בגרמנית: פיתיון) היה משחית טנקים גרמני ממלחמת העולם השנייה שהתבסס על שלדת הפאנצר 38(t). הצר נחשב לאחד ממשחיתי הטנקים הטובים ביותר של גרמניה במלחמה, בגלל עלות הייצור הנמוכה שלו, השריון המשופע ותותח 75 המ"מ שלו, שהיה מסוגל להשמיד את מרבית הטנקים של בעלות הברית (פרט לטנקים הכבדים). עם יותר מ-2,500 כלים שנבנו בין השנים 1944-45, ההצר היה לאחד מכלי הרכב המשוריינים הנפוצים בשירות הורמאכט בחודשים האחרונים של המלחמה.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | משחית טנקים |
מדינה מייצרת | גרמניה הנאצית |
יצרן | ČKD |
שנת ייצור | 1944 |
תקופת השימוש | 1944–1945 (כשנה) |
מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
יחידות שיוצרו | 2,827 |
מידע טכני | |
אורך | 6.38 מטר |
רוחב | 2.63 מטר |
גובה | 2.17 מטר |
משקל | 15.75 טון |
מהירות | 42 קמ"ש |
טווח פעולה | 177 ק"מ |
מנוע | מנוע בנזין 160 כ"ס |
שריון | 60-8 מילימטר |
צוות | 4 (מפקד, תותחן, טען ומפעיל רדיו) |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | תותח 75 מ"מ L/48 Pak 39 |
חימוש משני | מקלע MG34 או MG42 בקוטר 7.92 מ"מ |
כבר במרץ 1943, גנרל היינץ גודריאן דרש לפתח משחית טנקים קל, שיהיה בעל גג סגור, שריון מספק וצללית נמוכה, שיחליף את משחיתי הטנקים הקודמים כגון המארדר 3. בעקבות ההפצצה של בעלות הברית על ברלין ב-26 בנובמבר 1943, המפעל שייצר את השטורמגשיץ[1] נפגע קשות והייצור הואט משמעותית. כתוצאה מכך, הOKH (המטכ"ל הגרמני) בחן את האפשרות להעביר את הייצור של השטורמגשיץ למפעל הצ'כי BMM. לאחר שהם דיווחו להיטלר ב-6 בדצמבר 1943 שהמפעל איננו מספיק גדול כדי לייצר את השטורמגשיץ שמשקלו הגיע ל-24 טון, היטלר הסכים לרעיון של ניצול המפעל לבניית משחית טנקים קל (Leichte Panzerjager).
ב-17 בדצמבר 1943 הוצגו התוכניות למשחית טנקים חדש במשקל 13 טון, שיתבסס על השלדה והמרכיבים של הפאנצר 38(t) האמין. היטלר אישר את התוכנית וחודש מאוחר יותר כבר הוצג דגם עץ בפני הצבא. הדגם חשף את הצללית הנמוכה שאפיינה את היאגדפנצר 38(t). הוחלט שהתותח שיורכב יהיה ה- Pak 39 בקוטר 75 מ"מ, כמו אצל היאגדפנצר 4. הוא נכנס בדחיפות לייצור סדרתי מבלי שהושלמו דגמי אבטיפוס למבחן, אך מאחר שמרבית החלקים המכניים כבר הוכיחו עצמם בפאנצר 38(t), לא היה צורך בכך[2].
הכינוי 'הצר' ניתן במקור לפרויקט דומה, ה-E-10, שגם הוא התבסס על הפאנצר 38(t). הבלבול בשם אירע ככל הנראה בפגישה בין קצינים מענף המחקר של הצבא הגרמני למהנדסים הצ'כים מה-BMM, בנוגע ליאגדפנצר 38(t). היחידות הראשונות שקיבלו את היאגדפנצר 38(t) קראו לו בטעות בשם 'הצר', ובמסמכים ששלח גודריאן להיטלר ב-4 בדצמבר 1944, הוא כתב כי השם הצר הוא כינוי שניתן על ידי החיילים. למרות שהשם הצר מעולם לא ניתן לו רשמית, הוא היה נפוץ בקרב היסטוריונים לאחר המלחמה, והפך לכינוי הרשמי[3].