יוהאן דייזנהופר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יוהאן דייזנהופר (בגרמנית: Johann Deisenhofer; נולד ב-30 בספטמבר 1943 בצוזמלתהיים (Zusamaltheim), בוואריה) הוא ביוכימאי גרמני, שזכה בשנת 1988 בפרס נובל לכימיה יחד עם רוברט הובר והארטמוט מישל על גילוי המבנה המרחבי של קומפלקס החלבונים החיוני לתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בחיידקים.[1] מבנה מרחבי של "מוקד ריאקציה" זה, שהיה ידוע כי יש לו תפקיד מרכזי בסוג פשוט של פוטוסינתזה נקבע תוך שימוש בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. בנוסף דייזנהופר זכה יחד עם מישל בשנת 1986 בפרס בביולוגיה פיזיקלית של האגודה האמריקנית לפיזיקה, וב-1988 בפרס אוטו באייר. החל משנת 1988 הוא מכהן כפרופסור לביוכימיה במרכז הרפואי אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן (אנ') בדאלאס.[2][3][4]
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח. | |
עובדות מהירות לידה, ענף מדעי ...
לידה |
30 בספטמבר 1943 (בן 80) צוזמלתהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
ענף מדעי | ביוכימיה |
מקום מגורים | דאלאס |
מקום לימודים | האוניברסיטה הטכנית של מינכן |
מנחה לדוקטורט | רוברט הובר |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה |
|
סגירה