יחסי החוץ של קטר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קטר קיבלה עצמאות מלאה מבריטניה ב-3 בספטמבר 1971.[1] מדינות ערב היו הראשונות שהכירו בקטר וקטר זכתה להיכנס לליגה הערבית עוד לפני שהיא נכנסה לאו"ם. קטר כוננה יחסים עם הגוש המזרחי והמדינות הקומוניסטיות בעולם בשנים 1985–1990. העצמאות של קטר התקבלה באהדה, וקטר התקבלה גם לאופ"ק וגם למועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ בשנים הראשונות לעצמאותה.
חשיבותה של קטר בזירה הבינלאומית עלתה במהלך השנים והיא החלה להיות מעורבת במאורעות בינלאומיים, ובהם: אירוח מונדיאל 2022 ופרשת "קטרגייט".[2]
קטר גם מטפחת קשרים הדוקים עם מעצמות מערביות, ובעיקר ארצות הברית ובריטניה. אל חודייד אייר בייס, בסיס חיל אוויר גדול הממוקם בקטר, משמש את בריטניה ואת ארצות הברית כאחד. קטר מנהלת קשרים גם עם העולם העוין את מערב כגון: איראן, חמאס, האחים המוסלמים וגורמים מוסלמים רדיקליים בסוריה.[3][4][5]
אוכלוסיית קטר מונה כ-2.2 מיליון בני אדם, אולם רק 290,000 מהם אזרחים.[6] השאר הם מהגרי עבודה הסובלים מהפרות חמורות של זכויות אדם לרבות תנאי עבודה קשים, התעללות על ידי מעסיקים, וגנבות של דרכונים ומסמכי הגירה אחרים.[7] הפגיעה בזכויות אדם על ידי קטר הביאה לביקורת מצד מדינות המערב.[8] קטר היא גם אחת המדינות היחידות בעולם בה אזרחים בלבד פטורים מתשלומי מיסים והמהגרים חייבים במס.[9][10]
קטר חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ובמועצת אחדות כלכלות ערב.
ב-5 ביוני 2017 הודיעו מצרים, ערב הסעודית, בחריין, איחוד האמירויות ומדינות נוספות על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם קטר בעקבות תמיכתה באיראן ובארגוני טרור[11] בהמשך הצטרפו למדינות אלה האיים המלדיביים, מאוריטניה, סנגל, קומורו, לוב, ישראל, גבון, צ'אד, ירדן ואריתריאה.