יער הקדושים
יער נטוע על ידי הקק"ל בהרי ירושלים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יער הקדושים הוא יער נטוע על ידי הקק"ל בהרי ירושלים, שניטע על שתי גדותיו של נחל כסלון, בין השפלה במערב ומושב שואבה במזרח.
היער ב-2008 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | יער |
נתונים ומידות | |
מאפיינים עיקריים | ניטע להנצחתם של מיליון וחצי ילדים שנספו במהלך השואה |
מיקום | |
מדינה | ישראל ישראל |
קואורדינטות | 31°46′50″N 35°03′40″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
בניגוד ליערות קק"ל אחרים, יער הקדושים ניטע לא רק למטרות ייעור, אלא גם להנצחתם של מיליון וחצי ילדים שנספו במהלך השואה ("הקדושים"). ביער נטועים כ-6 מיליון עצים לזכר הקרבנות, ובפינות שונות ביער ניצבים מצבות ולוחות שיש הנושאים את שמות הקהילות היהודיות שנמחו. בנוסף, האנדרטאות ביער מציינות גם את חסידי אומות העולם ואת התורמים שאפשרו את הקמת פרויקט זה.
באתר נערכים מדי שנה טקסי זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
שלושת האתרים המרכזיים ביער הם:
- אנדרטת מגילת האש – פסל ברונזה בגובה 8 מטר בראש פסגה רמה, המעוצב בצורת שני גלילים – "שואה" ו"תקומה", ומהווה אנדרטה לנספים בשואה. הפסל, מעשה ידי נתן רפופורט, נחנך ב-1972.
- מערת בני ברית – מערה באפיק נחל כסלון, שנבנתה כאתר הנצחה. לאורך כל אפיק הנחל מוזכרים שמות הקהילות השונות וזה האתר המרכזי. המקום משמש גם כחניון ונקודת מוצא לטיולים ביער.
- יד אנה פרנק – אתר ליד מערת בני ברית ובו עמודי הנצחה ובהם קטעים מיומנה של אנה פרנק. בקצה האתר יש פסל של האמן פיט כהן המדמה חדר ובו כיסא שעליו יכול לשבת אדם ככלוא בתוך תא ולהתבונן בעץ הערמון הצומח בחוץ כפי שתיארה פרנק ביומנה. האתר נחנך ביום השואה ב-2 במאי 2011.
בנוסף, היער נמצא בלב גן לאומי הרי יהודה, ועוברים בו שבילי אופניים ומסלולי טיול רבים (בהם "שביל ישראל").
רעיון נטיעת "יער הקדושים" נולד לאחר המלחמה, וכבר במחצית השנייה של שנות ה-40 הוחל בגיוס תרומות למען המפעל.
נטיעת היער החלה בטקס ב-7 במרץ 1951, ונמשכה לאורך שנות ה-50. בנטיעות לקחו חלק חברי התאחדויות העולים מכל מדינה, נציגי הקהילות היהודיות מן המדינות השונות, מאות מארגוני הקהילות היהודיות (הלאנדסמאנשאפטן[1]) בארץ, אנשי ציבור ישראלים ודיפלומטים מהמדינות השונות. ביער הוקצו חלקות לקהילות יהודיות ממדינות שונות ("יער קדושי פולין",[2] "יער קדושי ליטא", "יער קדושי צ'כוסלובקיה",[3] "יער קדושי רוסיה", "יער קדושי הונגריה", "יער קדושי יוגוסלביה", "יער קדושי לטביה ואסטוניה", "יער קדושי בלגיה והולנד",[4] "יער קדושי איטליה"[5] ועוד). מספר העצים בכל "יער" כזה נועד להיות כמספר הנספים מאותה מדינה. במסגרת כל חלקה כזו הוקצו חלקות לכל עיר ועיירה שהוכחדו.
בנוסף לאלה ניטעו יערות מיוחדים: יער לוחמי הגטאות, שיזמה מועצת הנוער למען הקרן הקיימת לישראל,[6] ויער הילדים הקדושים "מצבתם", שיזמה מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל, ואשר מומן בין השאר על ידי תרומות ילדי הארץ וניטע על ידיהם.[7]
העצרת שקיימה הקק"ל באתר ביום השואה ב-1952 הייתה אחד מהטקסים הראשונים לזכר השואה שהיו בעלי ממד לאומי. ראש הממשלה דוד בן-גוריון שלח איגרת למשתתפיה;[8] הייתה זו הפעם היחידה במהלך אותו עשור שעשה מעשה מסוג זה לציון יום הזיכרון לשואה.[9] משנת 1954, לאחר ייסוד "יד ושם", נערכה ביער עצרת זיכרון בחסות משותפת של הקק"ל ויד ושם, שנשאה אופי ממלכתי והתקיימה במעמד שרי ממשלה, חברי הכנסת ונציגי מוסדות לאומיים וציבוריים נוספים. בשנת 1956 עבר הטקס המרכזי להר הזיכרון, אך הקק"ל מוסיפה לקיים במקום טקס מדי שנה.