יראי השם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גויים יראי השם או גויים יראי אלוהים (יוונית קוינה: Φοβούμενοι τὸν Θεόν, phoboumenoi ton Theon )[1] או גויים יראי שמיים הוא כינוי שניתן לגויים בימי בית המקדש השני שבחרו להאמין באלוהי ישראל מבלי לקבל עליהם את כל מצוות התורה ובלי להתגייר. הם קיימו את שבע מצוות בני נח. רוב הגויים שבחרו בדרך זו חיו בארצות בהן שלטו התרבות היוונית והתרבות הרומית. תופעה זו לא נמשכה זמן רב עקב עליית הנצרות באותה תקופה, וזו משכה יותר שכן אפשרה מעמד של 'בני ישראל' ללא חיוב שמירת כל דיני התורה.[2]