כלכלה פוליטית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כלכלה פוליטית חוקרת, כיצד קשרי הגומלין בין מערכות כלכליות (השוק, כלכלה לאומית/גלובלית, בנקים מרכזיים) ומערכות פוליטיות (מוסדות, פרלמנטים/ממשלות והחוק) משפיעות ותלויות אחת בשנייה. לפיכך, כתחום אקדמי במדעי החברה המשוייך בעיקר לכלכלה ומדעי המדינה, כלכלה פוליטית משלבת רעיונות ותיאוריות מדיסציפלינות מדעיות אלו. ובכך למעשה, יוצרת את הקשר המתבקש להבנת השוק והמחסור במשאבים. זאת באמצעות ניתוח התהליכים הפוליטיים והכלכליים מרמות ניתוח שונות במחקר, כאלו המדגישות בעיקר את תהליכי קבלת ההחלטות, אופי המשטר ומאפייניה של הכלכלה בהתאם לחקר המקרה. לדוגמה: הייצור והמסחר ויחסיהם עם החוק; תפקידם של המנהיג והממשל; אילוצים פוליטיים ונסיבות כלכליות; שינויי אקלים ואנרגיה; כלכלה אזורית ירוקה; כלכלת מלחמות; אבטלה וחוסר יציבות פוליטית; חלוקת ההכנסה הלאומית והעושר; עוני, מוביליות וחוסר שוויון.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך יוצר מצג שווא, ראו את הערך באנגלית. | |
התחום נוסד כדיסציפלינה ייחודית במאה ה-18, הדורש לחקור את האדמיניסטרציה של עושר המדינה כשלעצמה. "פוליטי" מסמל את המילה היוונית "פוליטיקה" וכלכלה מסמלת את המילה היוונית "אוקונומיה" או "ניהול משק הבית". היצירות המוקדמות ביותר של כלכלה פוליטית מיוחסות לרוב למלומדים בריטים כמו אדם סמית', תומאס מלתוס ודוד ריקרדו, אם כי לפעמים מתברר שהעבודות המוקדמות יותר של הפיסיוקרטים הצרפתים הן ההתחלות האמיתיות של הדיסציפלינה.
בסוף המאה ה-19, המונח "כלכלה" החל בהדרגה להחליף את המונח "כלכלה פוליטית" ביחד עם עליית המודלים המתמטיים, במקביל לפרסום ספר הלימוד המשפיע של אלפרד מרשל שיצא בשנת 1890. ויליאם סטנלי ג'בונס, שתמך גם הוא הכנסת שיטות מתמטיות לתחום הכלכלי, שאף שהמונח יהיה בעל שם המזוהה עם המדע. מדדי ציטוט מ-"Google Books Ngram Viewer" מצביעים על כך שהשימוש במונח "כלכלה" החל להאפיל על המונח "הכלכלה הפוליטית" בסביבות שנת 1910, והפך למונח המועדף על בשנת 1920.
כיום, המונח "כלכלה" מתייחס בדרך כלל למחקר הצר של המשק, ללא שיקולים פוליטיים וחברתיים אחרים, בעוד שהמונח "כלכלה פוליטית" מייצג גישה נפרדת, ברורה ומתחרה.
כלכלה פוליטית עשויה להתייחס מגוון נושאים שונים מאוד. מבחינה אקדמית, המונח עשוי להתייחס הן לניתוח המרקסיסטי, והן ליישום גישת "הבחירה ציבורית" שהגיעה מאסכולת שיקגו ומאסכולת ווירג'יניה. יחד עם זאת, כלכלה פוליטית עושיה להתייחס לעצה הניתנת על ידי כלכלנים לממשלה או לציבור על המדיניות הכלכלית או על הצעות כלכליות ספציפיות שפותחו על ידי חוקרי חברה.
מאז שנות ה-70, ספרות המיינסטרים צמחה בקצב מהיר והיא התרחבה מעבר לדגם הרזה של מדיניות כלכלית בלבד, שבו פועלים למקסם את התועלת של אדם לבחינת השפעתם של כוחות פוליטיים על בחירת המדיניות הכלכלית, ובמיוחד לגבי סכסוכים חלופיים ומוסדות פוליטיים.[1]