כלכלת רוסיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כלכלת רוסיה היא כלכלה מעורבת עם בעלות ממשלתית בתחומים אסטרטגיים. רוסיה היא אחת הכלכלות הגדולות בעולם (ה-11 בגודלה בעולם[4]) ומסתמכת במידה רבה על הכנסות ממשאבי טבע, ובעיקר נפט, גז טבעי ומתכות, כדי למנף את צמיחתה. המטבע של רוסיה הוא רובל רוסי.
דירוג עולמי | תמ"ג: 8; תמ"ג לנפש: 76 |
---|---|
מטבע | רובל רוסי |
ארגוני סחר | חבר המדינות, APEC, האיחוד הכלכלי האירואסייתי, הקהילה הכלכלית האירואסייתית, G-20, SCO |
ענפי תעשייה עיקריים | ייצור מכונות, זהב, יהלומים, ברזל, פלדה, כריית פחם, עיבוד עץ, כימיקלים, תעשייה צבאית, עיבוד מזון, בנייה, אלקטרוניקה, גז טבעי ונפט |
שנת כספים | שנה קלנדרית |
סטטיסטיקה | |
תמ"ג | 3,875,690 מיליון $ (2020) |
תמ"ג לנפש | 11,654 דולר (2021, הערכה) |
צמיחה כלכלית | -3.70% (דירוג: 210; הערכה לשנת 2015) |
תמ"ג לפי מגזר | חקלאות (4.7%), תעשייה (32.4%), שירותים (62.3%) (2017) |
אינפלציה (מה"ל) | 4.3% (2018)[1] |
אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 13% (2020)[2][3] |
מדד ג'יני | 37.7 (2015) (דירוג: 54; 2014) |
כוח עבודה | 75,900,000 (2019) (הערכה לשנת 2015) |
כוח עבודה לפי מקצוע | חקלאות (9.4%), תעשייה (27.6%), שירותים (63%) (2016) |
אבטלה | 4.4% (2021)[2][4][5] |
קשרי מסחר | |
יצוא | 443 מיליארד דולר (2018)[6] |
מדינות עיקריות |
הולנד 14.62%, גרמניה 6.9%, סין 6.8%, איטליה 6.2%, טורקיה 5.2%, אוקראינה 5.2% בלארוס 4.7%, פולין 3.8%. (על פי נתוני 2012) |
יבוא | 248 מיליארד דולר (2018)[6] |
מדינות עיקריות |
סין 16.6%, גרמניה 12.2%, אוקראינה 5.7%, יפן 5.0%, ארצות הברית 4.9%, צרפת 4.3%, בלארוס 3.6% (לפי נתוני 2012) |
חוב חיצוני | 380,5 מיליארד דולר (2023)[7] |
מדד קלות עשיית העסקים | 28 (2020) |
מימון ציבורי | |
גירעון תקציבי | −1.4% (2017) |
הכנסות | 711 מיליארד דולר (2012)[8] |
הוצאות | 681 מיליארד דולר (2012)[8] |
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
רפורמות שוק ההון הרוסי של שנות ה-90 לאחר פירוק ברית המועצות, הביאו להפרטה נרחבת בתעשייה ובחקלאות ובמידה מועטה יותר במגזר האנרגיה והתעשיות הביטחוניות. במסגרת ההפרטה, מספר אנשי עסקים המכונים אוליגרכים, רכשו חברות ממשלתיות שהופרטו, במחירים נמוכים, ובכך צברו עושר רב.
מאז 2008 העיר מוסקבה הוכתרה כבירת המיליארדרים העולמית על פי מגזין פורבס. בעקבות העלייה המתמדת ברמת החיים, רוסיה חזרה בשנת 2005, לרמת פיתוח אנושית גבוהה כפי שהיה לפני התפרקות ברית המועצות. בשנים 2000–2012 קצב ייצוא האנרגיה הכפיל את עצמו וההכנסה הריאלית קפצה ב-160%. נכון לשנת 2012 מגזר הגז הרכיב 16% מהתמ"ג, 52% ממסים והתקציב הפדרלי ומלמעלה מ-70% מהייצוא הכולל.
לרוסיה תעשייה צבאית מפותחת מאוד וכוללת פיתוח ועיצוב טכנולוגית מתקדמות לרבות מטוסי קרב דור חמישי. נכון לשנת 2013 עמד היקף הייצוא על 15.7 מיליארד דולר, שנייה רק לארצות הברית.
בשנת 2014, מדינות המערב ובראשן האיחוד האירופי וארצות הברית הטילו סנקציות כלכליות על רוסיה, עקב משבר אוקראינה והחשד למעורבות צבאית רוסית ישירה בסכסוך. הדבר הביא לצמצום בצמיחה הכלכלית וצלילת ערך הרובל. זאת לצד ירידה חדה במחיר הנפט המהוה הכנסה משמעותית לכלכלת רוסיה. סנקציות נוספות הוטלו בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, ובעקבותיהן ערך הרובל צלל לשפל חסר תקדים,[9] חברות בינלאומיות רבות עזבו את המדינה, וחברות דירוג אשראי הורידו משמעותית את דירוג האשראי של המדינה. רוסיה נותרה מבודדת וחלק מהבנקים נותקו ממערכת התשלומים SWIFT, אף שכ-20 אחוז מהבנקאות הרוסית מתנהלת באמצעות המערכת להעברת הודעות פיננסיות, המקבילה הרוסית ל-SWIFT. הכלכלה הרוסית נפגעה אנושות מהסנקציות וכתוצאה מכך נוצר במדינה משבר כלכלי חמור. בנוסף, המסחר בבורסת מוסקבה נפסק למשך 33 הימים שלאחר הטלת הסנקציות בפברואר 2022. כל האירועים האמורים הביאו להפחתה בהשקעות הזרות והמקומיות ברוסיה, לאי יעילות של המשק ולבריחת מוחות משמעותית, שהתחזקה אף יותר בשל הגיוס ההמוני ברוסיה (2022).
התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה הביאה גם היא להתכווצות הכלכלה הרוסית, ואילצה את המדינה לרענן תוכניות לאומיות ולדחות את יישומן לשנת 2030. בעקבות המגפה, ביולי 2020 הבנק המרכזי של רוסיה הוריד את הריבית לשפל של 4.25%, בצעד שנועד להוזיל את עלות האשראי לעסקים ולצרכנים, שנפגעו מההגבלות ומירידת מחיר הנפט. קריסת מחירי הנפט בתחילת המגפה גרמה לצניחה של 9.6% בתמ"ג, כאשר האבטלה עלתה מ-4.8% ב-2018 לשיא של שמונה שנים: 6.1%%[4][2][10]. עם זאת, בדצמבר 2021 ממשלת רוסיה עדכנה כי אחוז האבטלה חזר לרמה של לפני פרוץ המגפה: 4.4%.