כפר שיתופי
צורת התאגדות שיתופית בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בישראל, כפר שיתופי הוא צורת התאגדות מוכרת ביישוב, שתושביו מחזיקים ברכוש פרטי ומקיימים, חלקם או כולם, שיתוף בשירותים או במפעלים יצרניים, ולשם כך מאוגדים באגודה שיתופית. האגודה השיתופית והמפעלים המשותפים יכולים להיות חקלאיים או לא חקלאיים.[1] ביחס לצורות התאגדות אחרות, המאפיין המרכזי של כפר שיתופי הוא רמה נמוכה יחסית של פעילות שיתופית. הנחלות לצורך מגורים יכולות להיחכר על ידי פרטים, והפעילות החקלאית בחלקות החקלאיות (אם קיימות) נעשית ברובה או כולה על ידי הפרטים, על פי שיקול דעתם. תפקידה העיקרי של האגודה השיתופית מצומצם להחזקת מבני הציבור והספקת שירותים שונים.[2] צורת ההתאגדות וההתיישבות הדומה ביותר לכפר שיתופי היא מושב העובדים, ובהגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שתי צורות אלה נכללות תחת הכותרת "מושב".
אין לבלבל ערך זה עם הערך "מושב שיתופי".