כתובת רחוב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית,[דרוש מקור] המאות החמישית-שביעית לספירה[דרושה הבהרה]. הכתובת התגלתה ב-1973 על רצפת בית כנסת באתר הארכאולוגי תל רחוב שבעמק בית שאן, שמורה כמעט בשלמותה. עניינה הסוגיה ההלכתית במשנה ובתלמוד על הכללתה או החרגתה של בית שאן ב"תחום עולי בבל" בתקופה שבין שיבת ציון לבין סוף תקופת בית שני, לעניין מצוות התלויות בארץ.
זוהי הכתובת הגדולה ביותר בשפה העברית שנמצאה כממצא ארכאולוגי אי פעם והיא תיעוד יחיד מסוגו של סביבה יהודית תוססת, פוליטית והלכתית, באזור זה בארץ ישראל[1][2].
כיום נמצאת הכתובת במוזיאון ישראל, והעתק בגודל טבעי נמצא ברחבת בית הכנסת של קיבוץ עין הנצי"ב.