כתובת תל דן
מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך שימוש באלפבית פיניקי, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כתובת תל דן (ידועה גם בכינוי: כתובת בית דוד) היא מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך שימוש באלפבית פיניקי, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון עמק החולה.
הכתובת נתגלתה על ידי משלחת החפירות בתל דן בראשותו של פרופ' אברהם בירן, ראש מכון גליק לארכאולוגיה מקראית בהיברו יוניון קולג', בשנים 1993-1994. החלק הראשון של הכתובת נתגלה ב-21 ביולי 1993 על ידי גילה קוק,[1] מודדת משלחת החפירות, ועוררה מיד עניין רב. בשנת 1994 נתגלו עוד שני שברים מן הכתובת בריצוף רחבת השער. הכתובת נמסרה על ידי רשות העתיקות לתצוגה במוזיאון ישראל, והיא מוצגת באגף הארכאולוגי שבמוזיאון.
כתובת תל דן המתוארכת לתקופת בית ראשון (תקופת הברזל II), היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה, אשר מזכירה את בית דוד.