לודוויג קלגס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרידריך קונרד אדוארד וילהלם לודוויג קלגס (בגרמנית: Friedrich Konrad Eduard Wilhelm Ludwig Klages ; 10 בדצמבר 1872 - 29 ביולי 1956) היה פילוסוף, פסיכולוג, גרפולוג, משורר, סופר ומרצה גרמני. קלגס היה מועמד פעמיים לפרס נובל לספרות, ונחשב לאחד מהוגי הדעות הגרמנים החשובים של המאה ה-20.[1] דעותיו האנטישמיות ויחסו למפלגה הנאצית נותרו שנויים במחלוקת.[2] הגותו של קלגס השפיעה באופן גורף על ההתפתחויות הגרמניות בפילוסופיה, בפסיכולוגיה, בפסיכיאטריה, בספרות ודיסציפלינות שונות אחרות.
לידה |
10 בדצמבר 1872 הנובר, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
29 ביולי 1956 (בגיל 83) קילכברג, שווייץ |
מקום קבורה | Kilchberg cemetery |
מקום לימודים | אוניברסיטת לייפציג |
זרם |
פילוסופיה קונטיננטלית פילוסופיית החיים |
תחומי עניין | אסתטיקה, אנתרופולוגיה, לימודים קלאסיים, אירוטיקה, גרפולוגיה, מטפיזיקה, פילוסופיה של ההיסטוריה, פילוסופיה של השפה, פילוסופיה של הנפש, שירה, פסיכולוגיה |
עיסוק | פילוסוף, פסיכולוג, גרפולוג, משורר, סופר, מרצה |
הושפע מ | יוהאן יאקוב באכהופן, באהנסן, גתה, גאורגה, איבסן, ניטשה, שופנהאואר |
השפיע על | אדורנו, אגמבן, בטאיי, בנימין, קורטאסר, צ'וראן, קסירר, דרידה, פוקו, האברמאס, הסה, מאן, דה מאן, לוקאץ', לאקאן, קובין, הורקהיימר |
מדינה | גרמניה |
קלגס היה דמות מרכזית הן ב"פסיכולוגיה קרקטרולוגית" (אנ') והן באסכולת "פילוסופיית החיים" (Lebensphilosophie). מרכיבים בולטים בפילוסופיה שלו כוללים את הניגוד בין ה"נשמה" (Seele) לבין ה"רוח" (Geist; Mind); המציאות כיצירה וכפרשנות מתמשכת של תמונות חושיות; אתיקה ביו-צנטרית (אנ') ולא אנתרופוצנטרית, כתגובה לסוגיות אקולוגיות מודרניות ולמיליטריזם;[3] התייחסות לארוטיקה בביקורת הן על הפטריארכיה הנוצרית והן על רעיון המיניות בכלל;[4] תיאוריה של פסיכולוגיה המתמקדת בהבעה, כולל גרפולוגיה; [5] ומדע לניתוח ה"אופי" שמטרתו ליישב את מודל הנפש הפרוידאני עם הפער שיצר בין יצורים חיים.[6]
מונח בולט בהגותו של קלגס הוא לוגוצנטריזם, אותו טבע מתוך התנגדות למרכזיות במסורת המערבית של הנטייה לראות במילים ובשפה ביטוי יסודי של מציאות חיצונית.[7] מונח זה השפיע על ז'אק דרידה והפך משמעותי בדקונסטרוקציה.[8] קלגס נתפס באופן דומה כמקור לתיאוריה ביקורתית,[9] אקולוגיה עמוקה,[3] פנומנולוגיה ואקזיסטנציאליזם.[10]