מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
ביטוי בארמית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא הוא ביטוי ארמי שהשתרש בשפה העברית, ומשמעותו המילולית היא "מגג גבוה לבור עמוק".
מאיגרא רמא לבירא עמיקתא |
---|
מאת רבי יהודה הנשיא |
מספרים: רבי הוה נקיט [היה מחזיק] ספר קינות, איכה, בידו וקא קרי בגויה [והיה קורא בו], כי מטא להאי פסוקא [כאשר הגיע לפסוק זה] "השליך משמים ארץ תפארת ישראל" (איכה ב, א) נפל מן ידיה [נפל הספר מידו מרוב צער], אמר: מאיגרא רם לבירא עמיקתא [מגג גבוה לבור עמוק]. |
תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ה', עמוד ב', בתוספת פירושו של הרב עדין שטיינזלץ |
הביטוי משמש בהשאלה לתיאור השינוי החד במעמדו של אדם או דבר שירדו ממעמד גבוה ומכובד לשפל המדרגה.[1]
מקורו של הביטוי בתלמוד, המספר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו את מגילת איכה, שבה קרא. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל"[2] נפל הספר מידיו והוא קרא: "מאיגרא רם לבירא עמיקתא".[3] על אף שבדפוסי התלמוד מופיע התואר "רם", (ללא א' מיידעת),[4] הנוסח שהשתרש הוא הצורה המיודעת: מאיגרא רמא. נוסח זה מתועד בכתבי יד אחדים של התלמוד.
רש"י מפרש את ההקשר של הביטוי: "כמה גדולה נפילה זו, אין לך גבוה ובור עמוק כמשמים לארץ". משמע, אם הנפילה מגג לבור עמוק היא חדה, הנפילה משמים לארץ, על אחת כמה וכמה.[3]