מבצע שובר גלים
מבצע צבאי של צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל ביהודה ושומרון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מבצע שובר גלים היה מבצע צבאי מתמשך של צה"ל בסיוע שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל באזור יהודה ושומרון שהחל ב־31 במרץ 2022, לאחר שורה של פיגועי טרור שביצעו מחבלים פלסטינים וערבים-ישראלים כנגד אזרחים ישראלים בשטחי מדינת ישראל בשבוע שקדם למבצע. לאחר שלושה חודשים, המבצע כמבצע צבאי פסק בהדרגה, ובהמשך כינה צה"ל כל פעילות ביהודה ושומרון בשם זה. לבסוף, כעבור כשנה, השימוש הנותר בשמו לתיאור הפעילות הופסק, מתוך הערכה שהמשך השימוש בשמו תורם למתיחות מול הרשות הפלסטינית ומנגנוניה.[1]
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: קישורים חוזרים; תיאור חד-צדדי; רשימה פיגועים במקום פסקאות שסוקרות את הנושא במבט כללי. | |
מערכה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | |||||||||||||||||
מלחמה: פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2022 | |||||||||||||||||
תאריכי הסכסוך | 31 במרץ 2022 – 4 באפריל 2023[1] (שנה) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | ישראל, יהודה ושומרון | ||||||||||||||||
עילה | גל פיגועים בשטחי מדינת ישראל נגד אזרחים | ||||||||||||||||
תוצאה |
| ||||||||||||||||
|
במהלך המבצע ביצעו כוחות צה"ל ומג"ב פשיטות ומעצרים נגד יעדי טרור פלסטינים ומבוקשים בשטחי יהודה ושומרון. שוטרי מג"ב פעלו גם בחלק מהערים הערביות בישראל. במהלך שלושת החודשים הראשונים של המבצע, גדוד ניצן של חיל האיסוף הקרבי הוציא למעלה מ-527 פעילויות מבצעיות שונות ברחבי יהודה ושומרון ובעיקר במרחב התפר.[2] הימ"מ והימ"ס, היחידות המיוחדות ללוחמה בטרור של משטרת ישראל ומשמר הגבול, נטלו חלק נכבד בפעילות המבצעית ועצרו או הרגו מחבלים רבים, בסיוע מודיעיני משירות הביטחון הכללי.
כחלק מההיערכות למבצע, גייס צה"ל שלוש פלוגות מג"ב במילואים.[דרושה הבהרה] כמו כן, צה"ל הקצה כ־1,300 לוחמים לסיוע למשטרת ישראל בלחימה בטרור.[3] לפי מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל אבי בלוט, האוגדה תוגברה מ־13 גדודים ל־24 גדודים.[4] כוחות רבים של צה"ל בסדיר ובמילואים הוסטו ליהודה ושומרון על חשבון אימונים.[5] בשלהי 2022 צה"ל החל לצמצם כוחות בעקבות התקדמות בנייה בקו התפר וצניחת מעבר שב"חים.[6]
מבצע שובר גלים היה במידה רבה המשכה של שגרת הפעילות המתקיימת ביהודה ושומרון, באמצעות יחידות ייעודיות כאוגדת אזור יהודה ושומרון ויחידת דובדבן, ויחידות אחרות המופנות לכך לפי הצורך (כגון סיירת גולני, סיירת נח"ל וסיירת גבעתי), וכוללת מעצר מבוקשים לחקירה, פעולות ממוקדות ללכידת מחבלים ולסיכול פעולות טרור, והתנגשויות עם אוכלוסייה אזרחית המתנגדת לפעולות צה"ל.[דרוש מקור] עיקר הלחימה מתרחשת בערים שכם וג'נין, כולל במחנה הפליטים ג'נין ובכפרים סביב שכם, שם נמצאים מוקדי הטרור הפלסטיני. במהלך המבצע תוקנו פרצות בגדר ההפרדה והוגברה השמירה עליה, תוך היתר לירות לעבר הרגליים של מי שמנסה לעבור אותה. מירי זה נהרגו שני פלסטינים לא חמושים. כמו כן, ביצע צה"ל עבודות הנדסיות בקו התפר על מנת להקטין הסתננות בלתי חוקית, הברחות (בעיקר של אמל"ח), חדירת שב"חים ופח"ע. עבודות אלו, שכונו "מבצע לוט", כללו חפירת תעלה נגד טנקים באורך 42 ק"מ בקו התפר שבחטמ"ר יהודה על ידי עשרות כלי צמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית.
במהלך המבצע נהרגו למעלה מ-200 מחבלים ונעצרו למעלה מאלפיים מבוקשים. בנוסף הוחרמו אמצעי לחימה רבים וכספי טרור. מנגד, לוחם ימ"מ וקצין צה"ל נהרגו בפעילות מבצעית ולוחמים נוספים נפצעו. המבצע סייע לצמצום גל הפיגועים בתחומי הקו הירוק,[7] אך התעצמו הפיגועים ביהודה ושומרון,[8] והחשש מפניהם התמשך.[9]