מדד גלאזגו
מדד נוירולוגי להערכת רמת ההכרה של אדם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדד ההכרה גלאזגו (או סולם גלאזגו; באנגלית: Glasgow Coma Scale ובקיצור: GCS) הוא מדד נוירולוגי להערכת רמת ההכרה של אדם. לפי מדד זה המטופל מוערך לפי מספר קריטריונים קבועים, וסיכום הנקודות מהווה הערכה כללית על פי מדד הגלאזגו. תוצאת המדד מסייעת לניבוי סיכויי ההתאוששות של החולה.
בתחילה נעשה שימוש במדד על מנת להעריך את רמת ההכרה של חולה לאחר ניתוח ראש, אך כיום המדד מיושם במגוון תחומים – כולל רפואת חירום, בה הוא מתבצע על ידי רופא, פרמדיק או חובש מיד בהערכה הראשונית. המדד פורסם בשנת 1974 על ידי גרהאם טיסדייל ובריאן ג'.ג'נט, פרופסורים לנוירוכירורגיה מאוניברסיטת גלאזגו. השניים המשיכו וכתבו את הספר "טיפול בפציעות ראש".[1]
ה-GCS מהווה חלק ממספר מערכות ניקוד של טיפול נמרץ, הכולל את הבדיקות APACHE II, SAPS II ו-SOFA, כתרומה להערכת המצב של מערכת העצבים המרכזית. סקאלה דומה, סקאלת רנצ'ו לוס אמיגוס, משמשת להערכת ההתאוששות של חולים שסבלו מטראומה מוחית.