מודל ראש עירייה–מועצה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מודל ראש עירייה–מועצה (באנגלית: Mayor–council government) הוא אחד מחמשת מודלי הרשות המקומית בארצות הברית, המאופיין בראש עירייה הנבחר בבחירות דמוקרטיות מלאות, בין אם על ידי הציבור או על ידי מועצת העיר מקרב חבריה,[1] וממלא את תפקיד הרשות המבצעת בעירייה. מועצת העיר מחזיקה בסמכויות החקיקה ומורכבת, לעיתים קרובות, מנציגים הנבחרים ברובעי הבחירה השונים בעיר (Wards). מודל ראש עירייה–מועצה הוא מודל הרשות המקומית השני הנפוץ ביותר בארצות הברית, אחרי מודל מנהל עירייה–מועצה. מודל זה משמש בכל הרשויות המקומיות בישראל.
מודל זה נוהג לרוב בערים הגדולות והראשיות וכן בעיירות שאוכלוסייתן קטנה מ-5,000 נפש[2] בארצות הברית, ואילו מודל מנהל עירייה–מועצה נפוץ יותר בערים הקטנות והבינוניות. מודל ראש עירייה–מועצה נפוץ בעיקר במערב התיכון ובמדינות המרכז האטלנטי בארצות הברית, ו-34% מהערים בארצות הברית משתמשות בו, בהן ניו יורק, שיקגו, יוסטון ופילדלפיה.[3]