מחלה הנישאת באוויר
מחלה הנגרמת על ידי פתוגנים הניתנים להעברה באוויר לאורך זמן ומרחק על ידי חלקיקים קטנים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מחלה הנישאת באוויר[2] או מחלה אווירנית היא מחלה הנגרמת על ידי פתוגנים הניתנים להעברה באוויר לאורך זמן ומרחק על ידי חלקיקים קטנים.[3] הגדרה זו כוללת מחלות בעלות חשיבות הן ברפואה והן ברפואה וטרינרית. הפתוגנים הרלוונטיים עשויים להיות וירוסים, חיידקים או פטריות, והם עשויים להתפשט באמצעות נשימה, דיבור, שיעול, התעטשות (בשל יצירת נתז נשימתי), העלאת אבק, ריסוס נוזלים, שטיפה בשירותים או כל פעילויות שיוצרות חלקיקי אירוסול או טיפות. זמן הישרדות הפתוגנים באוויר מושפע בין היתר בסוג הפתוגן, הטמפרטורה, לחות וקרינה על סגולה. מחלות מוטסות אנושיות אינן כוללות מצבים הנגרמים מזיהום אוויר, כגון תרכובות אורגניות נדיפות (VOC), גזים וחלקיקים המועברים באוויר.
דרך יעילה למנוע התפשטות מחלות אווירניות היא חסימה פיזית של הנתז נשימתי בעזרת מסכה רפואית.