מירון הקדומה
עיר קדומה בגליל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מירון הקדומה נחשפה מדרום-מערב למושב מירון וצפונית לקבר רבי שמעון בר יוחאי. בחפירות התגלו שבע שכבות יישוב מהתקופה ההלניסטית עד לתקופה הממלוכית. במקום התגלו שרידים מתקופת בית שני אך תקופת הפריחה של היישוב הייתה בין המאה ה-2 לבין המאה ה-4 – המועד בו הוקם בית הכנסת ששרידיו נראו על פני השטח. בנוסף לבית כנסת, נחשפו במירון הקדומה שרידים של כפר קדום: בתי מגורים, בורות מים ומתקנים של בעלי מלאכה. החפירות נערכו בשנים 1971–1977 מטעם בתי-הספר האמריקאיים לחקר המזרח בראשות אריך מאירס.
מירון הקדומה
(למפת ישראל רגילה)
במפה המצורפת למאמרו של אריה גראבויס "הגליל בתקופת מסעי-הצלב", מופיעה מירון כקהילה יהודית בתקופה הצלבנית[1].
בחפירה במתחם סמוך ב־2014 נמצאו שרידים מראשית התקופה הכלקוליתית, ומתקופת הברונזה.[2]