מלכודת הנזילות
מצב מאקרו כלכלי בתאוריה הקיינסיאנית בו מדיניות מוניטרית מרחיבה של הבנק המרכזי להורדת שער הריבית (אנ') לא משפיע עליו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מלכודת הנזילות היא מצב מאקרו כלכלי בתאוריה הקיינסיאנית בו מדיניות מוניטרית מרחיבה של הבנק המרכזי להורדת שער הריבית (אנ') לא משפיעה עליו. המאפיין הבולט של מלכודת הנזילות הוא ששיעורי הריבית קרובים לאפס ותנודות בכמות הכסף אינן מתורגמות לשינויים בשער הריבית. על פי קיינס, מלכודת הנזילות מתקיימת כאשר ישנה ציפיות של הציבור לאירועים שליליים (צפי למלחמה, דפלציה וכו') והיא גורמת להם להעדיף להחזיק כסף מזומן נזיל על פני האלטרנטיבה של קניית אג"ח, שבשערי ריבית נמוכים כל כך, אינם אטרקטיביים מספיק. עקומת הביקוש של הציבור לכסף אינה ידועה מראש. לכן הממשלה לא יכולה לדעת מראש שהמשק נמצא במצב של מלכודת הנזילות. רק לאחר שהגדלת היצע הכסף לא מביאה להורדת שער הריבית המצופה, יכולה הממשלה להבין כי עקומת הביקוש לכסף נמצאת בתחום מלכודת הנזילות. הכלי המוניטרי העיקרי של הבנק המרכזי להורדת הריבית הוא הגדלת היצע הכסף. כאשר עקומת הביקוש לכסף נמצאת בתחום מלכודת הנזילות, מדיניות זו לא יעילה ומכאן מלכוד, שנובע בעיקרו מהעדפת הציבור להחזיק כסף נזיל מזומן על פני קניית אג"ח ומכאן שם התופעה. במקרה זה, על פי קיינס, הפתרון היחיד להוצאת המשק ממיתון הוא לנקוט במדיניות פיסקלית מרחיבה בתחום מלכודת הנזילות, כמו הגדלת תקציבי התשתיות והחינוך, במטרה להגדיל את התוצר, התעסוקה, הכנסות הפרטים והצריכה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הפסקה השנייה והשלישית זקוקים לעריכה לשונית, פישוט וויקיזציה.. | |
כלכלנים לא-קיינסיאנים, ובמיוחד המוניטרסטים, סבורים שאין לתורה זו בסיס אמפירי.
מקרים ידועים בהם אירעה מלכודת נזילות הם "השפל הגדול" בשנת 1929, והמשבר המתמשך בכלכלת יפן מאז שנות ה-90 (אותו חקר הכלכלן הנאו-קיינסיאני פול קרוגמן[1], זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2008, אשר העלה מחדש את נושא מלכודת הנזילות לסדר היום הכלכלי-אקדמי).