מסכת נידה
מסכת במשנה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
המסכת עוסקת בעיקרה בטומאת נידה המופיעה בתורה, ובאופן ההיטהרות מטומאה זו. טומאת נידה היא טומאת אישה בזמן הווסת, או בלשון חז"ל - "שיצא דם ממקורה". משמעות טומאה זו היא הן ביחס לדיני טומאה וטהרה והן ביחס לאיסור יחסי אישות עם בעלה. כמו כן עוסקת הגמרא של מסכת זו בנושאי הלכות טהרה באופן כללי, יסודות בדינים וכללים שונים.
בניגוד לשאר המסכתות בסדר טהרות, ההלכות במסכת נידה רלוונטיות גם בעת המודרנית, על אף שבית המקדש עומד בחורבנו ואין נוהגים בדיני טומאה וטהרה.
מסכת זו נחשבת אחת המסכתות הקשות בכל הש"ס, יחד עם המסכתות עירובין ויבמות (וסימנן: ענ"י).
המסכת היא היחידה ממסכתות סדר טהרות שיש לה תלמוד על הסדר. בתלמוד הבבלי יש בה 72 דפים (על כל המסכת), לעומת 13 דפים בלבד בתלמוד הירושלמי, הואיל ויש בידינו רק ארבעה פרקים מהתלמוד הירושלמי על המסכת. עם זאת, ידוע מדברי התוספות[1] שהיה ירושלמי לפחות עד פרק שביעי.