מעברת חרובית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מעברת חרובית הייתה מעברה שהוקמה סמוך לכפר מנחם בחבל לכיש[2], יחד עם משואה, בתחילת שנת 1955, לצורך שיכון זמני של עולים מצפון אפריקה שיועדו להתיישב במושבים בחבל.
מדינה | ישראל ישראל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1955 |
תאריך נטישה | 1959 |
אוכלוסייה | |
‑ במעברה | 2,000[1] (1955) |
קואורדינטות | 31°44′37″N 34°51′05″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
באפריל 1955 נתמלאה המעברה, ובה ובמשואה התגוררו כ-2000 נפשות. תושבי המקום הועסקו על ידי הקרן הקיימת[3] אשר נטעה בקרבת מקום את יער חרובית וקיימה במקום משתלה[4]. מחרובית יצאו מקימי עוצם במאי 1955[5].
במאי 1955 קיימו כ-50 ממתיישבי חרובית הפגנה בירושלים בדרישה למדריכים דתיים והתיישבות דתית וכנגד מה שהם כינו: "אורח החיים הבלתי דתי שכופים עליהם מדריכיהם"[6].
לקראת סוף שנת 1959 נותרו בחרובית כ-60 משפחות שלא היו מעוניינות לעבור להתיישבות ועל כן יועדו לעבור לשיכונים בערי פיתוח כדי לאפשר את סגירת המעברה[7].
לא תמיד שבעו עולים נחת משיבוצם במעברת חרובית והיו מספר מקרים של פעולות מחאה של עולים שבקשו לעבור למקום אחר[8]. כמו כן היו זמנים של מתיחות בין תושבי המעברה למנהלי העבודה מטעם הקרן הקיימת[9] וביוני 1959 עלו טענות שקופחו בשכרם על ידי הקק"ל[10].