מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון) הייתה מפלגה פוליטית סוציאליסטית ציונית באימפריה הרוסית ובאוקראינה. המפלגה הוקמה בשנת 1906 בפולטבה. חברי המפלגה השתתפו בממשלת אוקראינה בשנים 1917–1920. היא הייתה חלק מתנועת "פועלי ציון" הבינלאומית. עקב עמדתה כלפי מהפכת אוקטובר והיותה תומכת באספה המכוננת ברוסיה, נאסר על המפלגה להתמודד במועצות שנשלטו על ידי מפלגת השלטון, אך לא הוצאה מחוץ לחוק עד שנת 1928.
מדינה | האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
---|---|
מנהיגים | דב בר בורוכוב |
תקופת הפעילות | 1906–1928 (כ־22 שנים) |
אידאולוגיות |
ציונות סוציאליזם |
המפלגה חוותה פיצול גדול באוגוסט 1919, אז הקימה קבוצת מתנגדים את המפלגה הקומוניסטית היהודית (פועלי ציון). לאחר שהתמזגה עם המפלגה הקומוניסטית בשנת 1922, המפלגה היהודית שינתה את השם למפלגת העבודה היהודית הקומוניסטית (פועלי ציון).[1][2][3] במהלך הוועידה ה-12 של המפלגה נערכה במוסקבה במרץ 1926. המפלגה התנגדה למדיניות האזורית של ברית המועצות. בשל כך, המפלגה נאסרה לחלוטין והתפרקה בשנת 1928 כאשר מרבית חבריה הצטרפו למפלגה הקומוניסטית או פרשו מהמפלגה.
עד לשנת 1928, פעל ארגון נוער ציוני סוציאליסטי שהיה חלק מאגף הנוער של המפלגה.