מרחב עקום
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרחב עקום מתייחס לרוב לגאומטריה מרחבית שאינה "שטוחה". מרחב שטוח הוא מרחב בעל עקמומיות אפס, כפי שמתואר בגאומטריה אוקלידית.[1] בדרך כלל מתארים מרחבים עקומים באמצעות גאומטריה רימאנית, אם כי ניתן לתאר כמה מקרים פשוטים בדרכים אחרות. מרחבים עקומים ממלאים תפקיד מהותי בתורת היחסות הכללית, כאשר כוח הכבידה מתואר לעיתים קרובות באמצעות מרחב עקום.[2] מטריקת פרידמן-למאטר-רוברטסון-ווקר (אנ') היא מטריקה עקומה, המהווה את הבסיס הנוכחי לתיאור התפשטות היקום.[3] העובדה שלמרות שלפוטונים אין מסה, הם מושפעים מכוח הכבידה, פירושה שההסבר צריך להיות משהו מלבד מסה פוטונית. מכאן הרעיון שגופים מסיבים מעקמים את המרחב-זמן. ולכן אור, המתקדם במרחב-זמן עקום, ייראה ככפוף לכוח הכבידה.