מרכז-ימין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פוליטיקת מרכז-ימין היא פוליטיקה הנוטה לימין הקשת הפוליטית, אך קרובה יותר למרכז. משנות ה-80 של המאה ה-18 ועד שנות ה-80 של המאה ה-19 חל שינוי בעולם המערבי של מבנה המעמדות החברתיים והכלכלה, שהתבטא בהתרחקות מהאצולה והמרקנטיליזם, לעבר הקפיטליזם.[1][2][3] השינוי הכלכלי לעבר הקפיטליזם השפיע על תנועות מרכז-ימין, שעברו לתמוך באידאולוגיה הכלכלית החדשה.
אידאולוגיות המאופיינות כמרכז-ימין כוללות שמרנות ליברלית וכמה גרסאות של ליברליזם ודמוקרטיה נוצרית. ההיבטים הכלכליים של המרכז-ימין המודרני הושפעו מהליברליזם הכלכלי, בדרך כלל תמיכה בשוק חופשי, הוצאות ממשלתיות מוגבלות ומדיניויות אחרות המקושרות לנאו-ליברליזם. הימין המתון בכללותו אינו שמרן מבחינה חברתית מחד ואינו ליברלי מבחינה תרבותית מאידך, ולעיתים קרובות משלב את שתי האמונות עם תמיכה בזכויות אזרח ובמרכיבים של מסורתיות.
דוגמאות היסטוריות לאסכולות מרכז-ימין כוללות את השמרנים בממלכה המאוחדת, הטורים האדומים בקנדה והרפובליקנים של רוקפלר בארצות הברית. הדמוקרטים החדשים (New Democrats) בארצות הברית, שנציגם הבולט היה הנשיא ביל קלינטון, אימצו גם כמה היבטים של מדיניות המרכז-ימין, כולל תקציבים מאוזנים, סחר חופשי ורפורמה ברווחה. פלגים אידאולוגיים אלו מנוגדים למדיניות הימין הרדיקלי והפופוליזם הימני. הם גם נוטים לתמוך יותר בליברליזם תרבותי ושמרנות ירוקה מאשר מפלגות ימניות יותר.
האיחוד הדמוקרטי הבין-לאומי הוא ברית של מפלגות פוליטיות מהמרכז-ימין (כמו גם כמה מפלגות ימניות נוספות - כולל המפלגה השמרנית של בריטניה, המפלגה השמרנית של קנדה, המפלגה הרפובליקנית של ארצות הברית, המפלגה הליברלית של אוסטרליה, המפלגה הלאומית של ניו זילנד ומפלגות נוצריות-דמוקרטיות) - המצהירות על מחויבות לזכויות האדם כמו גם לפיתוח כלכלי.
על פי מחקר משנת 2019, למפלגות המרכז-ימין היו כ-27% מהקולות ב-21 דמוקרטיות מערביות שנבדקו ב-2018. זו ירידה מ-37% שנמדדו ב-1960.[4]