נייטרינו אלקטרוני
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נייטרינו אלקטרוני (Electron neutrino, סימול: νe) הוא חלקיק יסוד, חלק מאבני הבסיס המרכיבים את החומר. נייטרינו אלקטרוני הוא חלק מהדור הראשון במודל הסטנדרטי (מודל המתאר מהן אבני הבניין הקטנות ביותר של חומר הידועות לנו היום). הוא פרמיון ממשפחת הלפטונים (leptons). נייטרינו אלקטרוני הוא חלקיק ללא מטען חשמלי, ללא מטען צבע, בעל ספין ½ ובעל מסה קטנה מאוד.[1] הוא אינו מגיב עם הכוח האלקטרו-מגנטי וגם לא עם הכוח החזק אך כן מושפע מן הכוח החלש באינטראקציה חלשה מאוד.
דבר זה גורם לכך שחתך הפעולה של הנייטרינו (הסיכוי שהוא יבצע אינטראקציה עם חלקיק כלשהו) הוא כה נמוך, עד כדי כך שנייטרינו הנורה ממרכז השמש יכול לעבור דרך חומר שצפיפותו כצפיפות השמש ועוביו של החומר שקול למרחק של עשרות שנות אור בטרם תתרחש אינטראקציה אחת. בכל שנייה, עוברים מבעד לגופינו מאות מיליארדי נייטרינים.[2]
כל חלקיקי הנייטרינו המיוצרים בשמש הם מסוג נייטרינו אלקטרוני, אך הם יכולים להפוך לנייטרינו מסוג אחר (למיואון-נייטרינו או לטאו-נייטרינו). גלאי נייטרינו מכילים מאות טונות של חומר, אולם בממוצע, רק אטומים בודדים מתוכו מגיבים לפגיעת נייטרינו במהלך יממה אחת.[3]