נישואים בכפייה
נישואין ללא רצון מאחד או יותר מהצדדים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נישואים כפויים הם נישואים בהם אחד או יותר מן הצדדים, נישאים ללא הסכמתם או נגד רצונם. נישואים בכפייה שונים משידוך בהסכמה, שבו שני הצדדים, מסכימים לסיוע של ההורים שלהם, או של צד שלישי (כגון שדכן) בבחירת בן הזוג. כפיית נישואים נעשית על ידי מגוון רחב של אמצעים, החל מאלימות פיזית ועד ללחץ פסיכולוגי.[1] נישואים כפויים מתקיימים בתרבויות שונות ברחבי העולם, ובמיוחד בחלקים של דרום אסיה ואפריקה. יש המתנגדים לשימוש במונח "נישואים כפויים" כי עשוי להשתמע ממנו מתן לגיטימציה ותוקף ליחסים הכפויים, כאילו מדובר ביחסים או נישואים לגיטימיים לכל דבר.[2]
האו"ם מגדיר נישואים כפויים כפגיעה בזכויות אדם, שכן הם מפרים את עקרונות החופש והאוטונומיה. ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם קובעת כי זכותם של בני האדם לבחור את בני זוגם, להיכנס בחופשיות לתוך ברית הנישואים כזכות מרכזית הקשורה לכבוד האדם ושוויון.[3] הכנסייה הקתולית רואה בנישואים כפויים עילה להענקת ביטול. האמנה בדבר ביטול העבדות של האו"ם, משנת 1956, גם היא אוסרת על נישואים בכפייה,[4] ודורשת קביעת גיל מינימום לנישואים כדי למנוע זאת.[5]
ב-1969, בית המשפט המיוחד בסיירה לאון (SCSL - מיזם משותף של ממשלת סיירה לאון והאו"ם כדי למצות את הדין עם פושעי מלחמה) קבע כי חטיפה וכליאה של נשים למטרת נישואים כפויים במסגרת מלחמה היא פשע נגד האנושות (החלטת AFRC).[6][7] ב-2012, בית המשפט בתיקו של צ'ארלס טיילור אף קבע שהמונח "נישואים כפויים" אינו יאה, ותיאר את הפרקטיקה כסוג של עבדות.[8]
ב-2013, אימצה מועצת האו"ם לזכויות אדם את החלטתה הראשונה נגד נישואי ילדות ונישואים כפויים; ההחלטה מזהה נישואים מוקדמים בגילאי ילדות ואילוץ לתוך מסגרת נישואים כהפרות של זכויות האדם, אשר "מונעת מאנשים לחיות את חייהם חופשיים מכל צורה של אלימות, ואשר לה השלכות שליליות על הנאתם מזכויותיהם, כגון הזכות לחינוך, והזכות לבריאות מקסימלית, כולל בריאות מינית ורבייתית".[9][10][11]