סגנון כתיבה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סגנון כתיבה הוא מושג בספרות מחקרית, המתייחס לאופן הביטוי או ההבעה המאפיין את פרט, את התקופה, את האומה וכו'.
סגנון הכתיבה מותאם למטרת הכתיבה, והוא נתון לשיקול דעתו של הכותב המיומן. סגנון כתיבה איננו קשור לדקדוק כי הדקדוק מגדיר מהי כתיבה נכונה ואילו הסגנון – מהי כתיבה טובה: איך לכתוב באופן מכובד ומיוחד, שמשלב צורה עם בהירות מחשבה ושמשיג את מטרות הכתיבה בצורה הטובה ביותר.[1]
כל סגנון כתיבה כולל בתוכו מרכיבים בסיסיים וחיוניים כמו: תוכן, איות, דקדוק וסימני פיסוק, מעבר לכך כל סגנון כולל בחירה שונה של מילים, משפטים, מבנה ומבנה פסקה, שהם אלה שהופכים טקסט לטקסט שכתוב בסגנון כתיבה כלשהו. הכללים של סגנונות כתיבה הם מה שהכותב עושה או צריך לעשות כדי להגיע למטרות הכתיבה. הסגנון כולל את הכללים שבהם משתמש הכותב והם המאפיינים שלו. טקסט אחד יכול לכלול יותר מסגנון כתיבה אחד.[2]