סדיקה הידראולית
שיטה המשמשת להפקת נפט, גז טבעי ומחצבים נוספים על ידי שבירה של שכבות סלע עמוקות בעזרת דחיסת נוזלים בלחץ גבוה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סדיקה הידראולית (באנגלית: Hydraulic fracturing, מכונה גם Fracking) היא שיטה המשמשת להפקת נפט, גז טבעי ומחצבים נוספים על ידי שבירה של שכבות סלע עמוקות בעזרת דחיסת נוזלים בלחץ גבוה.
בקידוח כזה, נחפר פיר לעומק רב עד להגעה לשכבת סלע בלתי חדירה למשאב אותו מבקשים להפיק, ומוחדר צינור מתכת לתוך הפיר.
בשלב זה מוזרק דרך הצינור 'נוזל פראקינג' (תערובת של מים, חומצה אציטית, מלח, חומרים קרמיים וכימיקליים אחרים[1]) בלחץ אדיר של למעלה מ-9,000 PSI, כ-612 אטמוספירות, לתחתית הבאר.
הלחץ ההידראולי שנוצר סודק את שכבת הסלע ויוצר בה בקיעים רבים, המתרחבים ככל שלחץ הנוזל גדל. לבסוף, מופסקת דחיסת הנוזל והוא זורם מן הבאר חזרה אל פני השטח.
על מנת שלא תסתמנה המנהרות שנפתחו, מעורבבים בנוזל הפראקינג חומרים קרמיים המייצבים את צורת המנהרות גם לאחר שהן מתרוקנות מנוזלים.
משאבים כמו גז טבעי, נפט, פצלי שמן ועוד שהיו כלואים תחת לחץ שכבות קרקע רבות יכולים לאחר הסדיקה לזרום בחופשיות דרך הפיר אל פני השטח.
שיטת מחצב זו נפוצה בעיקר בארצות הברית, אך נמצאת בשימוש גם במדינות נוספות כמו רוסיה, לוב, סין, ארגנטינה ועוד.