סטטוס קוו (ישראל)
הסדר בנושא יחסי דת ומדינה בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו. ניתן לראות בסטטוס קוו בישראל קו מנחה להסדרת יחסי דת ומדינה, ויחסי הציבור הדתי והחילוני, המבוסס על הסדרים שהושגו במהלך תקופת המעבר מהיישוב היהודי בארץ ישראל למדינת ישראל. הסדרים אלו כללו את מעמדן של הרבנות והמועצות המקומיות, האוטונומיה לזרמי החינוך הדתיים וחוקים נוספים בתחום השבת והכשרות.
המעבר מהיישוב למדינה גרר שינויים בתחומי החיים שהצריכו הסדר גמיש המשמש כנקודת מוצא להתפתחותם של הסדרים חדשים המושפעים משינויים ומשנים ומעצבים את עקרון הסטטוס קוו. מאז הקמת מדינת ישראל עד הכנסת ה-18 מופיע הסטטוס קוו בכל ההסכמים הפוליטיים בין המפלגות הדתיות למפלגות השלטון. הסטטוס קוו מבטא את מהותה של הפוליטיקה ההסדרית שלב ליבה הוא הימנעות שיטתית מהכרעה ברורה בנושאים השנויים במחלוקת.[1]