סלקוקסיב
תרכובת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סלקוקסיב (באנגלית: Celecoxib), הנמכרת בישראל בין היתר תחת השמות המסחריים ״סלברה״, ״סלוקס״, ״סלקוקסיב טבע״, הוא מעכב סלקטיבי של רצפטור COX-2 ממשפחת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID)[1]. הוא משמש לטיפול בכאב ודלק ממגוון מחלות דלקתיות כגון דלקת פרקים ניוונית, דלקת פרקים שגרונית, דלקת חוליות מקשחת, כאבי מחזור וכאבים אחרים במבוגרים[1]. לרוב ניטל בצורה פומית עם הטבה בתוך כשעה. בנוסף ניתן כטיפול מונע לאנשים הסובלים מפוליפוזיס משפחתית בגלל שכנראה סלקוקסיב מפחית את יצירת הפוליפים בסרטן המעי הגס, אך לא ידוע אם הוא גם מפחית את שכיחות הסרטן[1].
מבנה מולקולרי של סלקוקסיב | |
נתונים כימיים | |
---|---|
מסה מולרית | 381.076 יחידת מסה אטומית מאוחדת |
בטיחות | |
קטגוריית סיכון בהריון | קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C |
מזהים | |
קוד ACT | M01AH01, L01XX33 |
מספר CAS | 169590-42-5 |
PubChem | 2662 |
ChemSpider | 2562 |
תופעות לוואי נפוצות הן כאבי בטן, בחילה ושלשול. סלקוקסיב נמצא כקשור לעלייה בסיכוי לפתח קרישי הדם, ולכן עשוי לגרום למחלות קרדיוווסקולריות כמו התקף לב, שבץ, ועוד[1]. כתוצאה מכך, השימוש בסלקוקסיב אינו ממולץ לחולים בסיכון גבוה למחלות לב[2]. תופעות לוואי משמעותיות נוספות הן כיבי קיבה, התנקבויות מעי, דימומי מעי, כשל כלייתי ואנאפילקסיס[1]. סלקוקסיב כמו שאר נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים גורם לסגירה מוקדמת של הצינור העורקי בעובר ולכן אינו מומלץ לנשים בהריון בטרימסטר השלישי[3][4]. בנוסף סלקוקסיב כנראה עובר לחלב האם ולכן אסור בהנקה[4].