עיכוב התפתחותי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עיכוב התפתחותי או איחור התפתחותי הוא מושג מתחומי הרפואה והפסיכולוגיה המתאר מצב בו ילד מתפקד בתחום מסוים או במספר תחומים פחות מהמצופה מבני גילו. עיכוב התפתחותי מתבטא בקושי במיומנויות התפתחותיות כמו: הסתגלות לחיים של הילוד (0-6 חודשים) למידה ותנועה של התינוק (6-24 חודשים), מיומנויות טרום למידה של הפעוט (2–4 שנים) ומיומנויות למידה ותפקוד בחיי יום-יום של הילד (4–6 שנים).
שלבי ההתפתחות הם אוניברסליים, אך כל ילד מתפתח בקצב האישי שלו, קצב המושפע ממגוון גורמים גנטיים וסביבתיים. עם זאת, לכעשרה אחוזים מכלל הילדים יש איחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים. ילדים אלו נכנסים לקטגוריה של ילדים עם חשש לאיחור או עיכוב התפתחותי.[1][2]